90 שנה לפטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק: קריאת עיון על מורשתו

המאבק על האחדות בעם ישראל

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שהשבוע מלאו 90 שנה לפטירתו, נחשב לאחת הדמויות המרכזיות של ההנהגה הרוחנית ביישוב היהודי בארץ ישראל. קריאתו המפורסמת, "אווירא דארץ ישראל הוא המחכים", מדגישה את הקשר בין יהדות לבין זהות לאומית, ואת הצורך באחדות פנימית בין הדתיים לחילונים. הרב קוק טען שעבודת ד' מתקיימת לא רק בלימוד תורה, אלא גם בהשתתפות במאבקים למען הכלל, כולל מלחמות ישראל.

הרב קוק מול הרבנים הדור הנוכחי

בעוד הרב קוק עמד בעד השתתפות בני ישיבות במלחמות ישראל, הרבנים הקיצוניים של היום נוקטים בעמדה שונה. הם שולחים את תלמידיהם לחסום כבישים במחאה על גיוס בני הישיבות לצבא. מעבר לפסיקות ההלכתיות, ניכר כי הם מעדיפים להבליט את השונה במקום את המשותף, בניגוד לרב קוק שראה את החיבור כבסיס לחיים משותפים.

מכתבים לעידוד ומחאה

לאורך השנים, הרב קוק שקד על חיזוק רוחו של היישוב היהודי, כמו במכתבו המפורסם לזאב ז'בוטינסקי, בו ענה על דיכאון רוחני שחשו האסירים בכלא עכו. בכותבם "אל תדכאו את רוחכם הטובה", הוא הביע דאגה רבה לבריאותם ולנפש שלהם, ובכך הדגיש את ערך האדם גם במצבים קשים.

המורשת לאחר פטירתו

מותו של הרב קוק ב-1935 היכה את היישוב היהודי בתדהמה. הוא נחשב לא רק כרב אלא גם כאיש חזון שהשפיע רבות על תודעת הלאום היהודית. רבים מהמנהיגים ביישוב, כמו ז'בוטינסקי, התעוררו לתוך מציאות קשה לאחר פטירתו, והשפעתו ניכרת גם היום.

הרב קוק והשאלה של גיוס בני ישיבות

הרב קוק התבטא בנושא גיוס בני הישיבות, כאשר טען ש"מלחמה של כלל ישראל היא גם כן עבודת ד"". הוא האמין כי כל היהודים, ובפרט לומדי תורה, מחויבים להשתתף במלחמת מצווה. גישה זו מבטאת את תחושת האחריות ההולמת את ערכי האחדות והשותפות בשעת חירום.

סיכום

ההבדלים בין דמותו של הרב קוק לרבנים הקיצוניים של היום מחדדים את הצורך באיחוד ובחיבור בין חלקי העם. הרב קוק ייצג ערכים של אחדות, עידוד ושיתוף פעולה, ואי לכך ראוי לחזור לדמותו וללמוד ממנה גם בעידן המודרני. עמדותיו הפתוחות והמקרבות מהוות אתגר לרבים מקרב המנהיגים הדתיים כיום.

לקחים חשובים אלה נוכחים במיוחד כאשר מדובר בגיוס בני ישיבות ובמחויבות לעם ולארץ ישראל, וכך הדיון סביב הרב קוק נותר רלוונטי מתמיד, אף 90 שנה לאחר פטירתו