אינפלציית התחקירים מביאה יותר נזק מתועלת

הביקורת על התחקירים בעקבות אסון ה-7 באוקטובר

ממגוון הפרסומים והפילוטים התקשורתיים שנעשו סביב אסון ה-7 באוקטובר, נראה כי אנו עדים לתהליך שמביא יותר נזק מתועלת. התחקירים המיועדים לסייע לציבור להבין את מה שהתרחש באותה שבת נוראה, אמורים להקל על האזרחים להתמודד עם האובדן וללמוד כיצד למנוע אסונות כאלה בעתיד. עם זאת, המצב הנוכחי מצביע על כך שהממשלה לא יזמה ועדת חקירה ממלכתית, דבר שהוביל לכך שהדרג המדיני לא נדרש לקחת אחריות על האסון.

תהליכי החקירה בקרב מערכת הביטחון

חשיבות הגברת שקיפות

במצב שנוצר, מערכת הביטחון, צה"ל והמשטרה נדרשו להפיק לקחים מהאירועים, אך כל ארגון התרכז בחקירות פנימיות אשר לא סיפקו תמונה כוללת. החקירות התמקדו בנושאים הנוגעים לרמה המבצעית והמודיעינית, אך התעלמו מהתחושות והחוויות של האזרחים המפונים.

אינטרסים פנימיים ומערכת הביטחון

חובת המקצועיות והקולגיאליות בין הארגונים לא איפשרה לבדוק את הכשלים הפנימיים במערכת והביאה ליריבות בין-ארגונית שמנעה קליטת לקחים מהותיים.

תפקיד התקשורת בהבאת האמת

עם חידוש המידע על התחקירים הממשלתיים, התקשורת נחשפה לתפקיד מרכזי. בתחילה, העיתונאים פעלו בצורה כנה במטרה לפזר את הערפל שנוצר סביב האירועים, והשתמשו בעדויות ופירים שהיו בתפיסה הציבורית.

הבאת מידע חדש לציבור

חלק מהתחקירים העיתונאיים הראו הצלחה בחשיפת מידע שלא היה ידוע קודם לכן, ותרמו להבנה עמוקה יותר של הכשלים שהובילו לקטסטרופה.

האם התחקירים פועלים נגד המוסד?

לאחרונה פורסמה כתבה בחדשות 12 בה המוסד נמצא במוקד הביקורת עקב אי זיהוי תיאומים שנעשו בין בכירי חמאס למשטרות המהפכה האיראניות. הכתבה שאבה את כוחה ממסמכים נתפסים, אך מתוך תגובות המוסד עולה כי הארגון היה מודע למבצעי חמאס ורק היה נמצא בתהליך איסוף מידע מעמיק יותר.

סיכום

בארט הזה, עולה הנושא של האחראיות הממשלתית ואי הקמת ועדת חקירה עם המשמעותה הרבה להשגת שקיפות ואחריות פומבית. תהליכי התחקירים הנוכחיים לא מביאים את התועלת המיועדת, אלא יותר פוגעים בתהליך ההבנה הנחוץ לציבור.