שינוי במדיניות ההדלפות בפרקליטות המדינה

רקע היסטורי

במשך שנים רבות, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה עמדו על המשמר במטרה להגן על חופש העיתונות ועל מקורות המידע שלה. ידוע כי עיתונאים לעיתים קרובות מקבלים מידע רגיש מעובדי ציבור, והפרקליטות העדיפה להימנע מחקירות שיכולות לפגוע בחירות העיתונאית או במקורות המידע.

חקירות המפקיעות את המסורת

לאחרונה, הצטברו אירועים מעוררי דאגה אשר עוררו שאלות אודות קריטריוני החקירה הנוגעים להדלפות מידע. בעוד שב-2014 חקירה כזו נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעקבות חוסר תועלת בבחינת הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה והאינטרס הציבורי, כעת נראה כי גישה זו משתנה.

המקרה של גורמי השב"כ

דוגמה לכך היא החקירה שננקטה נגד עובד שב"כ, אשר ההדלפה שלו עוררה חשש לעבירה פורמלית. אם כי החוק מחייב חקירה במקרים אלו, השאלה שהתעוררה היא אם ישנן נסיבות בהן לא תתקיים חקירה או כאשר חקירה יכולה להתנגש עם חופש העיתונות או יערות הציבור.

מידע בעל חשיבות ציבורית

ההדלפות האחרונות שהתקיימו בוצעו על ידי גורמים המייצגים את הביטחון הלאומי, שחשפו דאגות חמורות אודות נושאים כמו פיקוח על הכוחות וההתנהלות של המערכת המשפטית. לעיתים, מדובר במידע המהווה אינדיקציה לצורך הציבור לדעת אודות פעולות הממשל וביטחון המדינה.

צעדים לעתיד

נראה כי המסורת הארוכה להגנה על העיתונות והדיווחים ממוסדות השלטון מתחילה להתערער במדינה. על רקע המצב הנוכחי, נשמעה הרתעה שנוגעת לסיכונים האפשריים לשיח פתוח, במיוחד בימים אלו שהממשלה הנוכחית עושה מאמץ להגביל את חופש העיתונות.

אזהרות מעובדיהם של היועמ"ש

תוך כדי זהירות, אנשי היועמ"שית הזהירו כי צעדים נוספים עשויים להיבחן בנוגע לחוקי העיתונות וכיצד הם מתבצעים בידיים אלה. החשש הוא שהכנסת חוקים מגבילים עשויה לפגוע בחופש המידע ובזכויות העיתונאים.

סיכום

אנו עדים לשינוי אפשרי בגישה של הרשויות כלפי חופש העיתונות וההדלפות, דבר שעשוי לשנות את פני השיח הציבורי במדינה. יש להעמיד את האיזון הנדרש בין שמירה על ביטחון המדינה לבין ההגנה על הערכים הדמוקרטיים של חופש העיתונות