חיזבאללה אינם המחתרת האירית – ויש לעצור אותם

מציאות ביטחונית קשה בלבנון

למרות שנראה כי חיזבאללה חלש יותר כיום, הן בשל חולשתו הצבאית והן בשל בידודו הפוליטי במדינה, לא צפויה קריסה של הארגון או הפסקת הנשק שהחזיק. חיזבאללה נותר כפוף להשפעת איראן, וכל הסכם עתידי בנושא הנשק צפוי להתנהלות בהבנות אזוריות רחבות יותר.

בקרב האנשים המאמינים כי חיזבאללה יתפרק ויעמוד על טעותיו, יש להבין שהמציאות שונה. לא מדובר בפתרון קסם הממתין בסוף הדרך, ואין גורם שיכול להציע עסקה פשוטה שתסיים את בעיית הנשק.

כישלונות במגעים עם המערב

בשבוע שעבר, שליחים אמריקאים ואיראנים נפגשו בביירות, כשאילו האמריקאים במטרה לדרוש את פירוק הארגון מנשקו, ואילו האיראנים סירבו להעלות את הנושא על שולחן הדיונים. מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, שחידד בנאומו את עמדת הארגון, הבהיר כי "נשמור על הנשק – או שנשרוף את המדינה".

חיזבאללה וישראל

הנוכחות הצבאית של ישראל בלבנון, יחד עם התקפות ממושכות, מחמירות את המצב. עם זאת, הבעיה היא לא רק בלבנון עצמה. האופוריה שנוצרה במערב לאחר חיסול חסן נסראללה וההרגשה כי חיזבאללה עבר שינוי משמעותי, התבררה כמוקדמת. הארגון עדיין מהווה זרוע חשוב של איראן במאבק הכללי מול ישראל.

צעדים לעתיד שונה

גישת הממשלה הלבנונית, שהביאה להצבעה לתמוך בפירוק חיזבאללה מנשקו, מציעה יותר כותרות מאשר מציאות. שינוי אמיתי לא יקרה ללא הבנה אזורית מקיפה, הכוללת את איראן.

כדי להפוך את חיזבאללה מכוח צבאי משפיע לכוח פוליטי מוגבל, לבנון תצטרך לבצע רפורמות כלכליות ומשפטיות משמעותיות, ולאפשר שירותים אמיתיים לאוכלוסייה השיעית. רק כך ניתן יהיה לכרסם בלגיטימציה של הארגון, אשר שגשג על חוסר האמון של הקהילה השיעית במדינה.

מסקנות חשובות

מי שמצפה ליום שבו חיזבאללה יתפרק מנשקו ויתנה את הכוח בידיו של לובש מדים, יגלה שציפיותיו אינן מציאותיות. השינוי ידרוש מאמצים עקביים, מימוש ריבונות לבנונית אמיתית והבנה שהמאבק הממשי מתנהל מול טהרן ולא מול ביירות.

לבנון ניצבת בפני אתגר חסר תקדים להביא לשינוי מעמיק, הזקוק לא רק לשיטות צבאיות, אלא גם לתשלומים של שירותים ציבוריים התורה ותחושת ביטחון לאוכלוסייה המקומית