ההימור הכושל של נתניהו על טראמפ: ישראל הפכה לעוד מדינה באזור

שינוי מהותי ביחסים עם ארצות הברית

אסטרטגיית הביטחון האמריקאית החדשה מצביעה על כך שישראל כבר אינה בעלת ברית ייחודית לנוכח ממשלו של דונלד טראמפ. תחת כהונתו, ישראל מדורגת כעוד שחקן אזורי בין מדינות המפרץ, ללא הבטחות ביטחוניות מיוחדות. שינויים אלו מהווים מעבר דרמטי לעומת העשורים שבהם ארצות הברית הדגישה את הברית הערכית עם ישראל, הכוללת מחויבות מוסרית והתחייבות חוקית להבטחת העליונות הצבאית שלה במזרח התיכון.

האשליה של תמיכה טראמפיסטית

למרות השינויים, רבים בישראל עדיין מחזיקים באמונה שטראמפ הוא "הכי טוב שהיה לנו". טוענים כי ההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן והעברת השגרירות לירושלים הם הוכחות לאהבתו לישראל. אך מדיניות החוץ הממשלתית של טראמפ, כפי שנחשפה במסמכים רשמיים, מצביעה על תמונה שונה לגמרי. כאשר ישראל אינה משרתת צורך אינטרסנטי מיידי, היא נהפכת לאחת מבעלות ברית רבות, ללא עדיפות או הבטחה קבועה להגנה.

השפעת תפיסת העולם של טראמפ

כאשר האסטרטגיה האמריקאית מתבססת על כוחות אינטרסנטיים בלבד, ישראל עלולה למצוא עצמה במצב בעייתי. במשך השנים, התמיכה הבלתי מעורערת של וושינגטון נבנתה לא רק על אינטרסים משותפים, אלא גם על רעיונות של זהות מערבית משותפת ודמוקרטיה. ההימור של נתניהו על התאחדות מלאה עם המפלגה הרפובליקאית, מתוך אמונה שהאהדה אצל הטראמפיסטים תספק תמיכה מוסרית, מתברר כהימור מסוכן.

בריתות שנשענות על שנאה ופופוליזם

במקום להגן על הברית הדו-מפלגתית עם וושינגטון, אשר הייתה משענת־העל של ישראל, נתניהו הפך את הברית לתלויה בצד אחד של המפה הפוליטית, ששם הערכים המשותפים כבר אינם נחשבים מרכזיים. נראית מציאות שבה קשרים המבוססים על שנאה או פופוליזם מתבררים כבלתי קבועים או לא יכולים לספק הבטחות בטחוניות לעתיד.

המסקנות

המציאות החדשה מצביעה על כך שישראל נמצאת במצב בעייתי יותר מתמיד, כאמור במסמך האסטרטגי האחרון. התעוררויות באשר למידת התלות של ישראל בארצות הברית הן הכרחיות, והמסמך שבידינו מציע תמונה שהייתה אולי קשה לעכל עד כה. עם הזמן, הכל מתבסס על אינטרסים, ולא על ערכים משותפים, ובזמן שמדינות סמכותניות תופסות תא שטח הולך וגדל, ישראל חייבת לחשיבה חדשה על עתיד יחסיה עם המעצמה העולמית.