ישראל הפכה לשותפה אסטרטגית – אבל רק אם תיתפס כחזקה ואחראית

ניתוח מעמיק של אל"ם (מיל') ד"ר משה אלעד על השפעות התבוסה האיראנית

בראיון ל"start", מספק אל"ם (מיל') ד"ר משה אלעד, מזרחן ומרצה בכיר במכללה האקדמית גליל מערבי, ניתוח מעמיק על השפעות התבוסה האיראנית בזירה האזורית והעולמית, במיוחד בהקשרים של יחסי ישראל עם מדינות ערב הסוניות. לדבריו, הסכסוך הדתי והאידיאולוגי בין איראן השיעית לבין מדינות ערב הסוניות עומד בבסיס שורת מהלכים גלויים וסמויים, שחלקם מציבים את ישראל במרכזם.

הסכסוך עם איראן

אלעד מציין כי "הסכסוך בין איראן לבין מדינות ערב הסוניות (כגון סעודיה, מצרים וירדן) היה לעיתים קשה יותר מקונפליקטים עם ישראל". הוא מדגיש כי המדינות הסוניות נקטו בפעולות שיתוף פעולה בסתר מול ישראל כדי להתמודד עם האיום האיראני, מתוך פחד מפני תגובה איראנית.

הרקע ההיסטורי

המאבקים בין השיעים לסונים התחיל במאה ה-7, אך התחדשו באופן בולט לאחר המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, בה הפכה איראן למנהיגה של השיעים והכריזה מלחמה שקטה נגד הסונים.

אסטרטגיות של איראן

אלעד מסביר כי איראן ממציאה עימותים באמצעות טענות שאינן מהותיות, ובכך מנווטת את הציבור למאבקים עם מדינות הסוניות. הוא מודגש כי החשש של מדינות ערביות מהשפעה איראנית על שלטונן הפנימי מעלה את הסיכון לשיתוף פעולה עם ישראל, למרות דעה ציבורית הפוכה.

האיום האיראני והחששות במדינות ערב

ההשפעות של איראן ניכרות בעיצובן של מדינות כמו בחריין, סעודיה ותימן, שם חששו מהמגמות האיראניות לעודד מרידות של מיעוטים שיעיים. בנוסף, ההתפתחויות בתחום ההתחמשות האיראנית ונשק גרעיני מהוות איום ישיר גם על מדינות ערב, ובעיקר סעודיה ואיחוד האמירויות.

תגובות למדיניות הישראלית

אלעד מציע כי התגובות למבצעים צבאיים ישראליים נתפסות לא רק לפי כוחות הצבא, אלא גם לפי ההשפעות האזרחיות. הוא מדגיש את הצורך של ישראל לפעול בצורה ממוקדת כדי לא לערער את היציבות האזורית ולמנוע לחץ פנימי נגד נורמליזציה עם מדינות ערב.

סיכום והערכות לעתיד

לבסוף, השאלות שנשאלות על עתיד הקשרים בין מדינות ערב לישראל מצביעות על אפשרויות לשינוי מדיניות, אם ישראל תיתפס כחזקה ואחראית. אלעד מדגיש כי אם ישראל תפעיל את כוחה בצורה מידתית וממוקדת, יש סיכוי לחיזוק מעמד ישראל בקרב מדינות ערב המתונות