להפריט או לא? המחלוקת סביב החברות הממשלתיות בישראל

מהי חברה ממשלתית?

חברה ממשלתית מוגדרת על פי חוק החברות הממשלתיות כחברה שבבעלות המדינה יש יותר ממחצית כוח ההצבעה באספות הכלליות שלה, או הזכות למנות יותר ממחצית הדירקטורים שלה. בישראל פועלות כיום 68 חברות ממשלתיות, חלקן עסקיות המיועדות לרווח וחלקן לא עסקיות, המשרתות את הציבור. בין החברות נמצאות רפאל, התעשייה האווירית, רכבת ישראל וחברת החשמל.

התפתחות החברות הממשלתיות

בשנותיה הראשונות של המדינה, הממשלה יזמה הקמת חברות כדי לספק שירותים חיוניים לאזרחים, כמו מים, חשמל ודואר. בעשורים האחרונים התפתחה מגמת ההפרטה, במטרה לשפר את היעילות הכלכלית ולצמצם את ההתערבות הממשלתית בשוק. המגמה צברה תאוצה עם המהפך הפוליטי ב-1977, וב-1993 עוגן הליך ההפרטה חוקית בחוק החברות הממשלתיות.

נכון להפריט?

בזמן שהחברות הממשלתיות הועמדות בפני תהליך ההפרטה, ישנם אתגרים. חברות כמו רפאל והתעשייה האווירית, הממוקמות בצמתים קריטיים במדינה, צפויות להישאר בידיים ציבוריות, גם אם תהליכים אחרים יתבצעו. דוגמה להצלחה בהפרטה היא חברת הדואר, שתהליך ההפרטה שלה הושלם לאחר שנים של חובות והפסדים.

מי מפקח על החברות הממשלתיות?

רשות החברות הממשלתיות, יחידת סמך של משרד האוצר, אחראית על פיקוח, ניהול פיננסי, כוח אדם וממשל תאגידי. לאחרונה התעוררה מחלוקת בין מנהלת הרשות הקודמת, מיכל רוזנבוים, לבין השר הממונה לדוד אמסלם, בעקבות חששות על פוליטיזציה במינויים בחברות הממשלתיות. המחלוקות הללו השפיעו על תפקוד הרשות והובילו לשינויים רואים בהנהלה.

למידע נוסף

בקרו באתר start למידע נוסף על החברות הממשלתיות והשפעתן על החברה בישראל.

מאמר זה נכתב כחלק ממדור המוניטור שיתופי פעולה של start והמרכז להעצמת האזרח, במטרה להעמיק את הידע של הציבור בנוגע לסוגיות ממשלתיות חשובות