ביטול שטר 200 השקלים: האם הממשלה תכפה את המהלך על בנק ישראל?
הצעת שר החוץ ותגובותיה
ההצעה של שר החוץ גדעון סער לבטל סדרות מסוימות של שטרות 200 שקל שנמצאים בידי חמאס בעזה, מעוררת סערה בקרב גורמים בממשלה ובתחום הכלכלה. בעוד שראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' תומכים במהלך, בנק ישראל מתנגד לכך, וכלכלנים מעריכים כי מדובר במהלך בעייתי עם שאלות רבות סביב אפקטיביות יישומו.
חוות דעת בנק ישראל
בנק ישראל הצהיר כי הסמכות לבטל שטרות נתונה בידי הנגיד, אמיר ירון, אך קיים חשש שהלחץ הממשלתי יכול לשנות את ההחלטה. בבנק הדגישו כי הנימוקים לביטול לא היו מספקים, וההחלטה בסוף תישאר בידי הנגיד בלבד.
טיעונים בעד ובנגוד לביטול השטר
טיעונים בעד הביטול
- פגיעה במימון טרור: חמאס מחזיק ב-4 מיליארד שקל בשטרות 200, וביטולם יכול להקשות על מימון הפעולות האולטרה-טרוריסטיות.
- הפחתת הון שחור: ביטול השטר עשוי לסייע בצמצום העלמות מס ופשיעה כלכלית.
- שימוש אפקטיבי ברגולציה: הצעה זו מתוארת כצעד נוסף במאבק הממשלתי בפשיעה בארגון חמאס.
טיעונים נגד הביטול
- סכנה לאמון הציבור במערכת הבנקאית: יש חשש שהמהלך יעורר חוסר אמון במערכת הבנקאית, ובפרט בבנק ישראל.
- קשיי יישום: יש קושי בזיהוי השטרות "בעייתיים" ותשקול האדירה על האזרחים והעסקים.
- אפקטיביות מוגבלת: ייתכן שהשטרות עדיין יתפקדו בעזה כאמצעי תשלום פנימי.
בקרת טכנולוגית לצורך הקלה על הזהות של השטרות
עלתה ההצעה לפתח אפליקציה שתוכל לסייע בזיהוי השטרות לגיטימיים מהשטרות שנפסלו, אולם גורמי מקצוע הביעו ספק לגבי הפרקטיות של פתרון זה. יש קולות שטוענים שהפתרון המוצע יהיה קשה ליישום בפועל, ודורש השקעה רבה מצד הציבור ובעלי העסקים.
כלכלנים והערכת מציאות
בוקרגת ביקורת מצדו של ד"ר דייבי דישטניק, הוא טוען כי "בסופו של דבר, יפסיקו לבדוק את המספרים הסידוריים," ולכן ביטול השטרות לא יוביל לשינוי של ממש בטווח הקצר. יש הערכה כי ההצעה תיצור בלגן תפעולי, ותציב את מעמד השטרות במערכת הכלכלית במבחן.
העתיד ואפשרויות הפעולה
בזמן שמשרד החוץ מעדכן את ניירות העבודה על המהלך, לא ברור אם הממשלה תצליח להפעיל לחצים על בנק ישראל ולשנות את ההחלטה. עם תמיכת ראש הממשלה ושר האוצר, המהלך נשאר על השולחן, ורבים ממתינים לראות כיצד תתפתח הסאגה הזו.
על פי גורמים ממשלתיים, האפשרות של חקיקה תיכנס לתמונה אם בנק ישראל לא יסכים לבטל את השטרות במדיניות עצמאית. יש המביעים חשש שההתערבות של הממשלה עלולה לערער את האמון במהות הכלכלית של ישראל ובחוסן הכלכלי שלה.
מה יקרה בפועל? יתכן שזו רק תחילתה של שיחה רבה בנושא זה