נתניהו: "קטאר לא מדינת אויב"

רקע לדברים

ראש הממשלה ישראל בנימין נתניהו התייחס השבוע לקטאר בהצהרה מפתיעה, כאשר ציין כי "מדינה מורכבת" כמו קטאר היא "אבל לא מדינת אויב". הדברים נאמרו במסגרת סרטון קצר ששוחרר ברשתות החברתיות. מדובר בהצהרות שמעוררות עניין רב, במיוחד לאור הרקע האירוני שהקיף אותן.

עזמי בשארה וקדמת הר הבית

קטאר שלאחרונה נודעה בזכות הקשרים המשמעותיים עם חמאס, משמשת בית למספר דמויות פוליטיות ישראליות לשעבר, ובמיוחד לח"כ לשעבר עזמי בשארה. בשארה, שנעצר בישראל לאחר שנחשד בסיוע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, מצא את עצמו מתוקף השלטון הקטארי מבצע השפעות משמעותיות מעבר לגבולות. בעשור האחרון, הוא מקושר קשרים הכרחיים לתחום התקשורת ולממשל המקומי.

במחקרים שנעשו, נחשף כי בשארה לוקח חלק מרכזי בעיצוב המדיניות הקטארית, ובפרט בנוגע לישראל. קשריו במדינה המורכבת נראים כמאפשרים לו השפעה ראויה, ולא פעם הוא מניב תוצאות כבדות משקל כאשר מדובר בקמפיינים להשבת שבויים.

הקשרים עם הגורמים בישראל

גורמים ביטחוניים מסרו כי בשארה בעצם מנהל קמפיינים מטעמה של קטאר, ומייעץ לתהליכי השפעה כלפי ישראל. רבים מביעים ספק בנוגע ליכולת המערכת הביטחונית לפתור את השפעותיו בעבודת קמפיינים אלה.

אחת ההערכות היא כי בשארה שותף מרכזי בעיצוב המסרים הננקטים על ידי ממשלת ישראל מאז פרוץ המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר.

מעבר לתחומים העמוקים יותר

אחת מהשאלות העומדות על הפרק היא האם קטאר, בעזרתו של בשארה, תוכל להפעיל השפעה מובהקת יותר על ישראל. במהלך שנים האחרונות, אנחנו עדים ליחסים מתפתחים בין המדינות, והשפעתה של קטאר ניכרת גם בזירה הבינלאומית, הייחודית לנושאים של שחרור שבויים ויחסים עם גורמים אחרים.

החריפות שניכרת במסרים של נתניהו כלפי קטאר, מצביעה על כוונתו להדגיש את העובדה שיחסים שכאלו אינם מהירים ונפוצים, אלא מצריכים עבודת שטח סיזיפית ורגישה. כל זאת, על רקע השיח הגובר על הצורך לשחרר חטופים והצורך לפעול בסצנה הדיפלומטית בזירה הלאומית.

השפעות ארוכות טווח

לצד ההתפתחויות הללו, נבחן גם את אופי הקשרים הפנימיים בישראל ובין הצדדים השונים המגייסים עדויות למסרים אלו. ניכר כי הנתונים החדשים וההערכות העולות בנוגע למעורבותו של בשארה, מדליקים את הנורה האדומה, ומדגישים עד כמה המצב במזרח התיכון הוא דינמי ולא ניתן לניבוי.

לאור כל זאת, נתניהו עשוי להיות נכון יותר בהזכירו את המוסד וחיזוק הקשרים עם האמיר – במטרה להדגיש את החשיבות הלאומית והביטחונית של הקשרים עם קטאר, וליצור בסיס חזק להמשך המגעים העתידיים.

מסקנה

בין אם הקשרים עם קטאר יימשכו ובין אם יובילו לתוצאה מציאותית כלשהי, ברור כי הממשלות המזרח תיכוניות נמצאות בתהליך מתמשך של איתור אפשרויות ליסוד קשרים חדשים תוך כדי שימור הקיימים. זמן יביא עימו תשובות לשאלות העמוקות בנוגע להשפעות השונות, וכל מה שנחוץ הוא לקוחות ולמידה מתמדת על הנעשה במקום ובין המדינות השונות