הריבית על העו"ש היא מסך עשן
מאבק מול הבנקים והצעות חלופיות
בשנתיים האחרונות מתנהל בישראל מאבק מתמשך נגד הבנקים, במטרה שיספקו ריבית על הכספים המוחזקים בחשבון העו"ש, או להעלות את הריביות הנמוכות בפיקדונות. לאחרונה, עלה בנק הפועלים למוקד הביקורת בשל הריבית הנמוכה שהוא מציע על הפיקדונות, מה שגרם לתסכול רב בקרב הציבור, שמרגיש כי הבנקים מרוויחים סכומים עצומים מבלי לשלם להם תמורה הוגנת.
עם זאת, נראה כי המאבק הזה מפספס את העיקר. חשבונות העו"ש והפיקדונות בבנקים נחשבים למוצרים נחותים ואינם מספקים ריבית משמעותית. גם כאשר בנק ישראל מאלץ את הבנקים להציע ריבית על העו"ש, מדובר בסכומים מצומצמים מאוד, כגון 500 שקל בשנה עבור מיליון שקל, בשל מגבלות שונות.
במקום להסתמך על ריבית מינימלית מחברות הבנק, ישנן אופציות נבונות יותר לעבודה עם הכסף. קרנות כספיות, קופות גמל והשקעות ישירות באג"ח או קרנות נאמנות מציעות אפשרויות אטרקטיביות ובטוחות יותר להפקת תשואות גבוהות יותר.
חקיקה כלכלית על תביעות נגזרות
משרד המשפטים פרסם טיוטת תקנות חדשות בנוגע לניהול תביעות נגזרות בישראל. מדובר בתביעות המוגשות על ידי בעלי מניות מהציבור נגד דירקטורים ומנהלים בחברות שבהן הם משקיעים. תקנות אלה מספקות כלים לפיקוח בית המשפט על תביעות, במטרה למנוע הגשת תביעות סרק.
התגובה המהירה להערות הציבור והשימועים שנעשו בטרם הוצגו התקנות מצביעות על תרבות עבודה נכונה וחשובה בתחום החקיקה הכלכלית.
היטל ההיצף – צעדים מדאיגים משטר הכלכלה
שר הכלכלה, ניר ברקת, פועל לאחרונה להטיל היטל ההיצף על מוצרים שונים, בטענה של הגנה על תעשיות מקומיות. לדוגמה, הטלת מס גבוה על אלומיניום מסין, שמתוכנן להיכנס לתוקף ביוני הקרוב. ברקת טוען שעל ישראל להתמודד בשדה קרב כלכלי, דבר שמעלה שאלות בנוגע להשפעת הצעדים הללו על יוקר המחיה.
בישראל, שבו עיקר הבעיה היא יוקר המחיה ולא הכשרות במחירים, יש לדון מחדש בחשיבות של פתיחת שיווק וקידום סחר חופשי, המאפשר לשגשג בשוק הבינלאומי מבלי להחמיר את המצב הכלכלי המקומי.
תמונת השבוע
אנשי קהילת הילידים וואורני צועדים לעבר בניין בית המשפט כדי להילחם על זכויותיהם בעקבות חשש לניצול הנפט בשטחיהם, בקיטו, אקוודור.
לסיכום, הציבור הישראלי נדרש לקחת אחריות על ניהול הכספים שלו ולבחון בצורה מדוקדקת את ההזדמנויות הפיננסיות הקיימות בשוק, במקום להסתמך על הבנקים המספקים ריבית נמוכה