הגיע הזמן להסדיר את המינוי והפיטורין של הבכירים בישראל

רקע כללי על המערכת הציבורית

בישראל, תהליך המינוי והפיטורין של בכירים במערכת הציבורית, כולל נציב שירות המדינה, ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, נותר מעורפל ולא מוסדר. במדינות רבות נהוגות כלים ברורים המגדירים כהונות קצובות ואישורים פרלמנטריים, אך בישראל, המצב שונה.

המצב הנוכחי

נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה, לתקופה של שש שנים, ללא קריטריונים ברורים עבור המינוי או מנגנון פיטורין מוסדר. הדבר מוביל לעיתים למקרים שבהם נציבים מוחרמים או מסיימים את כהונתם בשל מתחים אישיים ולא בשל כישלונות מקצועיים.

דוגמה בולטת לכך היא פיטוריו של פרופסור יצחק גלנור בשנת 1996, לאחר תקופה קצרה בתפקיד. המצב הנוכחי משאיר את נציב שירות המדינה חשוף לסיכון להיות כלי משחק בזירה הפוליטית.

כיווני שינוי מוצעים

במסגרת הצורך בהסדרה ברורה, הוצע להקים ועדה מייעצת לפיטורין של נושאי משרה בכירים, רעיון שהוצג על ידי השופט נעם סולברג. בחינה של מינוי ופיטורין על ידי ועדות בלתי תלויות תסייע בשמירה על האיזון העדין בין אחריות שלטונית לבין עצמאות ממלכתית.

משמעות העדר ההסדרה

ללא הגדרת גבולות ברורים, נראה כי נמשיך לחוות שחיקה של השירות הציבורי ופירור יסודות הדמוקרטיה. העילה המשותפת לשלושת בעלי התפקידים, "חוסר אמון אישי" ואי יכולת עבודה משותפת, הפכה לעילה להדחה, מה שמערער את האמון במוסדות השלטון בעידן שבו הציבור מצפה לשקיפות ועקביות.

סיכום

זהו הזמן להבטיח הסדרה ברורה של תהליכי המינוי והפיטורין, שתשמור על ערכי הממלכתיות והמקצועיות ושאי-היכולת לשנות באופן שרירותי את מצבם של בכירים במערכת הציבורית. אם לא נעשה זאת, אנו עלולים להמשיך לגדול במעגל הדינמיקה הפוליטית מזיקה זו, שעלולה להוביל להשלכות חמורות על הדמוקרטיה בישראל.

המאמר נכתב על ידי פרופסור אסף מידני, חוקר מדיניות ומשפט ציבורי במכללה האקדמית תל אביב יפו