הגירעון צנח ל-4.7% מהתוצר, אך עלויות המימון והתחזיות לדורשות רפורמות נדרשות במערכת הביטחון

הגירעון בישראל לשנת 2025: ירידה מפתיעה לשיעור של 4.7%

מבוא: התוצאות הכספיות והתחזיות לעתיד

לפי דוח ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר, הגירעון בישראל בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר. מדובר בהפתעה חיובית, במיוחד לאור התחזיות הקודמות לחודש ספטמבר האחרונה, שבהן צפו גירעון של 5.2%. השיפור נגרם בעיקר בזכות גידול בהכנסות ממסים והוצאות הביטחון שצומצמו באופן משמעותי. עם זאת, הגירעון עדיין נותר גבוה, והתחזיות לשנת 2026 מצביעות על כך שלא ניתן יהיה לצמצם את יחס החוב לתוצר.

נתוני הגירעון והמימון

פרטי הגירעון והבאת הכנסות

עד לסוף 2025, הגירעון הסתכם ב-98.6 מיליארד שקל, כשסכומים אלו מומנו על ידי גיוס חוב מקומי (64.4 מיליארד שקל נטו), גיוס חוב בחו"ל (14.7 מיליארד שקל נטו) ותקבולי הפרטה ממכירת קרקעות בסך 12.7 מיליארד שקל. במהלך שנת 2025, עלויות הריבית על חוב זה הסתכמו ב-58 מיליארד שקל.

הוצאות והכנסות הממשלה

הוצאות הממשלה עמדו על 650 מיליארד שקל, בעוד שהכנסות המדינה היו 551 מיליארד שקל, עלייה ניכרת לעומת התחזיות שהעמידו את הסכום על 517 מיליארד שקל בלבד. הכנסות ממסים ישירים הגיעו ל-302 מיליארד שקל, גידול של כ-20% מהשנה הקודמת, שהוסתר על חלקו בעקבות שינויים חקיקתיים כמו העלאת אחוז מע"מ.

תחזיות לעתיד: חשש מהחמרה

למרות השיפור הנוכחי, במשרד האוצר מדגישים כי הגירעון עדיין גבוה, ויחס החוב לתוצר עלה מ-60% ערב המלחמה ליותר מ-68%. התחזיות מבשרות גירעון של 3.9% בתקציב 2026, מה שימנע שיפור מיידי ביחס החוב לתוצר.

ההכנסות ממס וההשפעה שלהן

רפורמות מס ופטורים

הגידול בהכנסות נובע גם מהרפורמות במסים שנכנסו לתוקף בינואר 2025, כולל העלאת מס היסף על הכנסות מהון ורפורמת המיסוי של הרווחים הכלואים, שתרמו להכנסות המדינה ממיסוי רווחים כלואים שעמדו על 9 מיליארד שקל בינואר 2025.

השפעה על שוק הנדל"ן

תחום נוסף שבו נרשמו הכנסות גבוהות הוא מיסוי מקרקעין, שהביא להכנסות של 19.3 מיליארד שקל, גידול של 21% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, נתוני מיסוי רכישה נותרו בעייתיים, כאשר נרשמה ירידה של 7% בעסקאות מקרקעין.

סיכום: הכיוון הלא ברור של כלכלת ישראל

בעוד שתחזיות הצמיחה לשנה הקרובה עומדות על 5.2%, החשש מהתמודדות עם קיצוצים בשירותים חברתיים ומימון הוצאות הביטחון מצד הממשלה בעלייה זו נותר גבוה. מערכת הבנקאים והכלכלנים מספקת תחזיות שונות לגבי עתידות הכלכלה, והאזהרות במשרד האוצר שמדובר במצב כלכלי קשה מספקות ביטחון לאזורי חוסר הוודאות של ישראל.

בייחוד עלו בסיקור הנוכחי הניתוחים על העלויות הקטנות שהן תוצאה של מלחמות תקציב בתוך המערכת הכלכלית.

לסיכום, האתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם דורשים רפורמות חדשות ודרכי פעולה שיביאו לצמיחה יציבה ומולדת.

Scroll to Top