התקיפה שלא יצאה לדרך: הפגישות הסודיות של נתניהו וגלנט נחשפות

ניתוח ההחלטות הישראליות בנוגע לתקיפה על מתקני הגרעין האיראניים

על פי דיווחים, ישראל נמנעה מלתקוף את מתקני הגרעין של איראן, בעקבות סיבות אסטרטגיות הנוגעות למצב הביטחוני במזרח התיכון. כשליש מהמדינה הושפע מתקפות רקטות יומיומיות מצד חיזבאללה בצפון, בעוד בדרום חמאס החזיק בכ-100 חטופים, וחוץ מזה, החות'ים בתימן המשיכו בשיגור טילים בליסטיים לעבר ישראל.

הפסקות אש ודיונים אסטרטגיים

מאחורי הקלעים התקיימו מספר סבבים של דיונים אסטרטגיים בין בכירי מערכת הביטחון והמדינה. במהלך דיונים אלו, שיחות נערכו בנוגע למצב המתוח ולתוכניות התקיפה. באפריל 2024, בדיונים השתתפו נתניהו, גלנט, הלוי, גנץ, איזנקוט וברנע, ואילו באוקטובר 2024 הפגישות התקיימו בלעדיים מגנץ ואיזנקוט, שבסופו של דבר עזבו את הממשלה.

הרגע המכריע שהוחמץ

דיווחים חשפו כי לאחר התקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024, ישראל הכירה בכך שהיא יכולה להשמיד את מתקני הגרעין של איראן כמעט לפי רצונה, אך בכל זאת בחרה לא לנצל את ההזדמנות הזו. מדובר באירוע שבו יכולות חיל האוויר הישראלי נטרלו את מערכות ההגנה האיראניות, מה שהותיר את מתקני הגרעין חשופים. ההתקפה הפחיתה את יכולת ייצור הטילים של איראן באופן ניכר.

שיקולי בטיחות מול פוטנציאל התקפה

גורמים ביטחוניים העריכו כי למרות שההזדמנות לתקוף את איראן הייתה משמעותית, החזיתות הפתוחות בישראל דרשו תשומת לב ראשית. ההשגים בהפסקות אש עם חיזבאללה וחמאס נראו קרדינליים יותר מהסיכון להגיע לעימות נרחב עם איראן, דבר שהיה יכול להסלים את הסכסוכים הקיימים.

עוסקים במערכת הביטחון סבורים גם כי ההשגות של הפסקות אש היו שוות את המחיר של ההחמצה הזמנית לתקיפה על אתרי הגרעין.

מהלך הצפוי עם ממשל טראמפ

בכירי מערכת הביטחון הישראלים העריכו כי הנשיא טראמפ, שהחל את כהונתו בינואר 2025, עשוי להיות פתוח לאישור תקיפה ישראלית מלאה על מתקני הגרעין במהלך השנה. למרות השפעתה של תקופה זו, הממשל הכריז על דחיית תוכניות התקיפה, והעדיף מגעים להסכמים חדשים עם איראן.

לסיום, חלק מה גורמים ציינו כי ישראל מצליחה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני באמצעים חשאיים במשך זמן רב, ויש ביכולתה להמשיך לעשות זאת גם בעתיד, תוך דחיית ההתקדמות הגרעינית