הברבריות של הטבח ב-7 באוקטובר 2023

רקע למצב הנוכחי

הטבח ב-7 באוקטובר 2023 לא הפתיע את מי שבאמת מקשיב להנהגה הפלסטינית, ששנים רבות מספקת מסרים המובילים לשנאה ולאלימות. עבור ישראל, הסכמי אוסלו שימשו ניסיון לקדם דו-קיום שלום בין יהודים לערבים, אך עבור המנהיגים הפלסטיניים, הם נחשבים להונאה טהורה.

הסכמי אוסלו והתפיסה הפלסטינית

הסכמי אוסלו נתפסים אצל המנהיגות הפלסטינית כזדמנות לקידום "תוכנית השלבים" של אש"ף, שהמטרה שלה היא השגת ריבונות פלסטינית על חשבון ישראל. הרשות הפלסטינית קיבלה על עצמה התחייבויות להילחם בהסתה ובטרור, אך בפועל פעלה כגורסת אלימות.

האשמה ודה-לגיטימציה של ישראל

ישראל נמצאת תחת דה-לגיטימציה מתמדת, לא רק בפורומים בינלאומיים, אלא גם בהפצת מסרי שנאה פנימיים. דמוניזציה של יהודים, יחד עם תעמולה אנטישמית, הפכה לחלק אינטגרלי מהשיח הפלסטיני. מדיניות "שלם תמורת הרג" שהנהיגה הרשות הפלסטינית, מספקת תגמולים כספיים משמעותיים לפלסטינים המעורבים בפעולות טרור.

התחזקות חמאס בחברה הפלסטינית

בעקבות השחיתות באש"ף והרשות הפלסטינית, חמאס זכה לתמיכה ניכרת מהציבור הפלסטיני, עם 72% מהפלסטינים שמסכימים עם פעולות חמאס במהלך הטבח. עבור רבים, חיי הפלסטינים המתים אינם אלא כלי בתעמולה נגד ישראל, ונראה כי גם המצב באשקלון לא השפיע על מצבם של הפלסטינים, אשר מסרבים להכיר בזוועות שביצעו המחבלים.

התגובה הבינלאומית והמשך התהליך

המנהיגות הפלסטינית מפרשת את ההרג כהצלחה, ומקבלת תמיכה מהקהילה הבינלאומית, המדינה וארגונים נוספים. טוענים כי בעיות הטרור נגרמות כתוצאה ממדיניות השנאה שגורסות ההנהגות הפלסטיניות. הכרה במדינה פלסטינית, בשעה זו, הופכת לאפשרות שאינה נתפסת, שכן המנהיגות עצמה לא גינתה את מעשי הטבח.

תהליכים לעתיד

עם המשך ההסלמה, ולאור דה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם, אין סיבה לצפות לשינוי במצב הקיים. ההתמודדות עם המצב תדרוש ראיה רחבה ומעורבות פעילה של הקהילה הבינלאומית במאבק נגד ההסתה, תוך דגש על הצורך בחינוך למען שלום בין העמים.