ההשפעה הגיאופוליטית של הסכמי אברהם

ההשפעה הגיאופוליטית של הסכמי אברהם

רקע היסטורי

הסכמי אברהם, אשר נחתמו בסוף 2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, מהווים שינוי מהותי במפת הקשרים הבין-לאומיים במזרח התיכון. ההסכמים נועדו לקדם נורמליזציה של היחסים בין המדינות והובילו קרוב למספר רב של שיתופי פעולה בתחום הכלכלה, הטכנולוגיה והביטחון.

הזווית הכלכלית

אחת ההשפעות המיידיות של הסכמי אברהם היא הגברת הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין המדינות הערביות. עם פתיחת השוק של איחוד האמירויות בפני סחורות ישראליות, נפתחו דלתות רבות ליזמים ישראלים, ובעיקר בתחומים כמו טכנולוגיה, בריאות ואנרגיה מתחדשת. שיתופי פעולה אלה מחלישים את הבידוד הכלכלי של ישראל ומקנים לממשלתה יתרון גיאופוליטי משמעותי.

החיזוק הביטחוני

הביטחון הוא ענף מרכזי בהשפעה הגיאופוליטית של ההסכמים. ישראל ואיחוד האמירויות משתפות פעולה בתחומים כמו מודיעין, טכנולוגיה צבאית וסייבר. זהו שיתוף פעולה שמהווה מגבלה על השפעת איראן האגרסיבית במזרח התיכון, ומאפשר לשתי המדינות להתמודד עם האיומים המשותפים באופן יעיל יותר.

שינוי הדינמיקות האזוריות

הסכמי אברהם לא רק הם שינו את הדינמיקות השלטוניות, אלא גם פתחו בפני מדינות נוספות במזרח התיכון אפשרויות חדשניות לנרמל את יחסיהן עם ישראל. מדינות כמו עומאן וערב הסעודית מצמצמות את התנגדותן להסכמים. תהליכים אלה יכולים להוביל לשינוי כולל במבנה הכוח במזרח התיכון, ולהפחית את המתיחות בין מדינות האזור.

הנורמליזציה של הקשרים

הנורמליזציה של הקשרים בין ישראל לאמירויות ובחריין לא רק מדרבנת קשרים כלכליים, אלא גם משקפת שינוי בהבנה של מדינות ערב לגבי ישראל. רבות מהן מתחילות לראות את ישראל כשותפה דיפלומטית והיסטורית במאבקים נגד תרבות הטרור וחיזוק יציבות אזורית. ההסכמים פותחים את הדלת לשיחות דיפלומטיות נוספות.

ההשפעה על הפלסטינים

סוגיית הפלסטינים מורכבת ביותר בהקשר של הסכמי אברהם. היפרדות מדינות ערב מהתנגדותנו המסורתית לישראל עשויה להקשות על הפלסטינים במאבקם להשגת עצמאות. מבט על ההשלכות האפשריות לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים מעורר לא מעט דאגות, ולאו דווקא מעניק יתרון למען הצד הפלסטיני.

התגובה הבין-לאומית

הסכמי אברהם לא חלפו על פני הקהילה הבין-לאומית. מדינות מסוימות דוגמת טורקיה ואיראן הביעו התנגדות להסכמים, הרואות בכך פגיעה במאבק הפלסטיני. השפעות אלו עשויות להוביל לתגובות קשות באזור, מה שמחייב התקרבות מחושבת מצד המדינות שמעורבות בהסכמים.

ESG כמרכיב עיקרי

תהליך הנורמליזציה לא מתמקד רק בצדדים הביטחוניים והפוליטיים. קיימת גם התעוררות באזורים הקשורים ל-ESG (סביבה, חברה וממשלתיות). שיתוף פעולה בתחום אקלים ואנרגיה מתחדשת הופך להיות מרכיב חשוב בהסכמים. אחריות חברתית וכלכלית מאפשרת לאמירויות ולישראל להוכיח שהן מחויבות לא רק לטחנת מלחמה אלא גם לחיים טובים יותר לאזרחים.

תקשורת ותרבות

הסכמי אברהם פתחים את השערים לעיבוי הקשרים התרבותיים בין העמים. תיירות, תרבות ואמנות הופכים לגורמים תחתונים במודל ההבנה והשותפות החדשה. מוסדות אמנותיים ותרבותיים ישראליים מתחילים לשתף פעולה עם מקביליהם המזרח תיכוניים, מה שמועיל לשתי הצדדים.

הטכנולוגיה והחדשנות

אחת מהשפעות הכיווניות של הסכמים אלו היא גם בטכנולוגיה. ישראל כאומת הסטארט-אפ יכולה להעביר טכנולוגיות חדשות לאמירויות, שיכולות לקדם פיתוחיי החדשנות בתחומים שונים, ובהם בריאות, סייבר, חקלאות ועוד. שיתופי פעולה טכנולוגיים יכולים לשפר את איכות החיים והפיתוח הכלכלי במדינות האזור.

התמודדות עם עימותים אזוריים

הסכמי אברהם מספקים לנציגי המדינות נתיב לדיאלוג במצבים של מתיחות או עימותים. ברגע שהיחסים התקבעו בין ישראל לאמירויות ולבחריין, הופעת ערוצים חדשים לדיאלוג יכולה ליהועיה פיתוי לפתרון בעיות קשות מעל פני השטח.

מרקר לגורמים חיצוניים

מזה זמן רב, איראן מהווה גורם מאיים בענף הגיאופוליטי במזרח התיכון. האינטרסים של ישראל ואמירויות לבצע שיתופי פעולה באשכולות שקטים מאפשרים ליצור מרקר נגדי לקרוא לתגובה מצידה של איראן. התבוננות אסטרטגית זו פועלת על עלייה בגיוס תמיכתם של שחקנים בולטים נוספים במערכות הבין-לאומיות.

תהליכים דמוקרטיים

נחמד לציין שהסכמים אילו מביאים עמהן אפשרויות לגידול דמוקרטי במזרח התיכון. במהלך השנים האחרונות, דמוקרטיה היא נושא חשוב במרבית המדינות במזרח, ובחלקם, ברור שהתועלת מחברות עם ישראל עשויה להוביל לשיפוטים חדשים בנושאי זכויות אזרח, חופש ביטוי ולהתפתחויות חיוביות אחרות.

אמצעי תקשורת

הסכמי אברהם גם פותחים פלטפורמה לסוג חדש של אמצעי תקשורת. תעשיות תקשורת חדשות עשויות לנצל את ההזדמנויות שנוצרות מההסכמים כדי ליצור תוכן ושיח ציבורי שיגשר על הפערים ויביא להבנה עמוקה יותר בין הקהלים השונים.

שינויים במערכת החינוך

כחלק מההסכמים, מערכות החינוך בשתי המדינות יכולות להתחיל להחליף חומרים לימודיים ותוכניות חינוך. החלפת ידע ורעיונות לא רק מחזקת את היחסים החברתיים אלא גם עשויה להוביל לדור חדש שיבין את היתרונות של שיתוף פעולה.

תןמרות חברתי

מהמניעים היותר מעניינים של ההסכמים הוא התמרת החברתי שיקרה בקרב הקהל הרחב במדינות המעורבות. קמפיינים חדשים להגברת ההבנה ההדדית והיחד בין האומות מאפשרים לפרטים לחוות את החיים בשלום.

קווים לדמותה של מדינה מתקדמת

כשהזמנים משתנים ומתאפיינים בהבנה עמוקה יותר בין התרבויות השונות, הסכמים אלו עשויים לשמש כמודל דוגמה לדיאלוג ושת"פ מדינות נוספות באזור. הנכונות להתנסות עם דרך חדשה עשויה להותיר חותם על יחסים בין מדינות בעתיד.

מסקנות לעתיד

לא ניתן לאמוד באופן חד משמעי את ההשפעה הגיאופוליטית של הסכמי אברהם בעקבות התפתחותם המרשימה והמורכבת. היחסים שהוקמו בהם עשויים לממש יתרונות פוטנציאליים שיהפכו למכנה משותף בעתיד, ומכאן החשיבות להמשך עיסוק בנושא ולהבנה מעמיקה יותר של ההשפעות לטווח הארוך.