ההתנקשות באל-טבטבאי: הודאה על סיום עידן המבצעים החשאיים של חיזבאללה

תמצית האירועים

פיצוץ מפתיע בתל אביב הביא לסיום עידן חשוב בפעולות חיזבאללה ובחשיפת חולשות פנימיות של הארגון. האירוע מתמקד במותו של אבו עלי אל-טבטבאי, סגן מפקד הארגון, אשר לא רק שחשף את הפרטים החשאיים של חיזבאללה אלא שחרר גם את האמיתות המוסתרות שנים רבות מהציבור.

השפעות מיידיות

עם נפילתו של אל-טבטבאי, התגלה כי לא רק אדם אחד נהרג אלא מערכת שלמה של סודיות וחשאיות שהקים הארגון קרסה. האור שהוקרן על המצב חשף את חלל הארגון ואת השחיקה במערכת ההגנה שלו. ישראל לא העסיקה פעולה של התנקשות אלא התמודדה עם פעולה של הארה, שהראתה כי האויב אינו רק חיצוני אלא גם פנימי.

הצהרת עמאר

בעקבות האירועים, פרסם עמאר, מנהיג הארגון, הצהרה המפנה את תשומת הלב לצורך בזמן בהרגעת המצב ובגישה מחודשת לקטגוריות פנימיות תחת סכנה. רבים מהמשקיפים קיבלו את ההצהרה כחסרת ביטחון.

מסקנות לגבי חיזבאללה

התקיפה הובילה להשפעות פנימיות קשות שחייבו חיזבאללה לנהוג בצורה מודעת ומדודה מאוד ולכן הארגון מתמודד בין האפשרויות השונות response.

אפשרויות התגובה

1. תגובה מוגבלת: חיזבאללה עשוי לשקול תגובה מחושבת בעקביות כדי להראות שהוא שומר על מעגל ההרתעה.
2. תגובה רחבת היקף: אם יבחר בהתקפה רחבה, זה עלול להוביל לעימות כללי בלבנון, דבר שאיננו רצוי לאור חוסר הרצון הציבורי למלחמות נוספות.

תחזיות לעתיד

ישראל נמצאת עתה במצב של יתרון מודיעיני משמעותי, יכולה לנתח את ההתנהלות של חיזבאללה בזמנים של לחץ. לבנון, מצידה, חווה שקט של הבנה ומודעות לכך שהמציאות הקשורה לחיזבאללה רחוקה מהמיתוסים שהוא יצר.

לתגובות הציבור אין בכלל את הפריבילגיה של כניסה לעימות נוסף על רקע המצב המזרי הנוכחי.

אכזבה בעיני הציבור

שלב זה מראה כי המפלגה לא יכולה להניח את תהליך הכישלון בשל החשיפה של נחלות פנימיות, האם יש מקום להמשך שלטונם? השאלה היא האם עדיין ניתן לסמוך על הארגון המסווג, והשאלה הגדולה ביותר היא: מה יקרה הלאה?