אירופה מפקירה את ישראל והודו הופכת לתחליף האסטרטגי המשמעותי ביותר

נתוני רקע על השותפות בין ישראל להודו

בשיחה עם ד"ר כפיר תשובה, מומחה לקבלת החלטות ומרצה בחוג לכלכלה במכללת רמת גן, נדונה מצבה של ישראל ביחס למדינות אירופה והצורך להרחיב את מעגל השותפויות שלה, במיוחד עם הודו, שמציגה יכולת להיות תחליף אסטרטגי משמעותי.

ד"ר תשובה מציין כי במהלך השנים האחרונות, ישראל משתתפת בתוכנית Horizon Europe, תכנית המחקר והחדשנות הגדולה בעולם, שבה מושקעים כ-100 מיליארד יורו. ישראל קיבלה מענקים בסך מצטבר של למעלה מ-1.1 מיליארד אירו כחלק מהשתתפותה, אך הוא מזהיר כי השותפות הזו אינה מובנת מאליה.

מציאות מדינית משתנה באירופה

הדינאמיקה הפוליטית באירופה, על רקע לחצים מדעת הציבור והשפעות של מגזרים פוליטיים עוינים לישראל, מחייבת את מדינת ישראל לבחון את יחסיה עם המדינות האירופיות ולבצע שינוי במפת השותפויות שלה. ד"ר תשובה מדגיש את הצורך לבזר סיכונים ולגוון את שיתופי הפעולה האסטרטגיים.

החשיבות הגוברת של הודו

הודו, כיום המדינה המאוכלסת ביותר בעולם עם קצב צמיחה של 7% בשנה, מציעה הזדמנויות רבות לישראל. עם זאת, המדינה עדיין סובלת מחוסרים בתשתיות ובטכנולוגיה, דבר שמאפשר לישראל להציע את חדשנותה ולבנות שותפות אסטרטגית עם הודו. כך נוצרה סינרגיה טבעית בין החדשנות הישראלית לבין השוק ההודי העצום.

להודו כבר יש קשרי סחר עם ישראל והיא נחשבת ללקוחה הביטחונית הגדולה ביותר של המדינה. שיתופי פעולה שונים, כמו פרויקטי טכנולוגיה ומחקר משותפים, מדגישים את ההזדמנויות הרבות שעומדות בפני שתי המדינות.

אתגרים ביטחוניים משותפים

מדובר גם באתגרים הביטחוניים המשותפים שמוליכים את ישראל והודו לכיוונים דומים. ד"ר תשובה מציין את הקיצוניות האסלאמית והטרור החוצה גבולות, כאשר ישראל הייתה בין הראשונות לגנות פיגוע טרור בהודו ולתמוך במדינה.

בנוסף, ד"ר תשובה מציין את היחסים המתוחים בין הודו וסין, שמצביעים על הצורך של מדינות כמו ישראל וארצות הברית לחזק את השותפות עם הודו כמשקל נגד לסין.

השקפת עתיד על השותפות

ד"ר תשובה מסיים באופטימיות, וטוען כי שותפות בין ישראל להודו יכולה להביא לשינוי עולמי חשוב. בניית קשרים איכותיים והשקעה נכון בטכנולוגיה יכולה ליצור מערכת יחסים שתועיל לשתי המדינות במהלך השנים הקרובות.

אם נצליח לנצל את ההזדמנויות ולבנות קשרים יציבים, יכולה ישראל להוביל לפריחה בכלכלה ההודית ולקבל ממנה תמיכה אסטרטגית בעתיד