הודו ופקיסטן ניצבות על סף עימות בעקבות פיגוע ירי בקשמיר
רקע כללי
הודו ופקיסטן נמצאות שוב על סף עימות בעקבות פיגוע ירי בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר, אשר גבה את חייהם של 25 אזרחים הודים ואזרח נפאלי אחד. הפיגוע בוצע על ידי הארגון "ההתנגדות של קשמיר" (TRF), הנחשב לחלק מהטרור הפקיסטני ומקושר לארגון לשקאר א־טייבה, שעמד מאחורי מתקפת הטרור במומבאי ב־2008.
מתיחות ביטחונית וקולניזציה
חבל קשמיר, הנמצא במחלוקת בין הודו לפקיסטן מאז שהשתיים קיבלו עצמאות ב־1947, מתמודד שוב עם מתיחות ביטחונית. למעשה, לאחר ביטול מעמד האוטונומיה של קשמיר ב־2019 על ידי ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, המצב רק החמיר. הפיגוע האחרון בוצע על ידי שלושה חשודים, כאשר שניים מהם פקיסטנים. על אף שכנה פקיסטן הכחישה כל קשר לפיגוע, הודו הגבירה את הלחץ ושיאה בסגירת חלק מהסכרים המשותפים בין המדינות.
התגובה ההודית והזהרת פקיסטן
בהודו, התגובה כללה סגירת גבולות וגירוש דיפלומטים פקיסטנים, ובכך נוצר לחץ מתמשך על אספקת המים ההכרחית לפקיסטן. המדינה השכנה הזהירה כי פגיעה באספקת המים תיתפס כהכרזת מלחמה, כאשר חילופי ירי מתחוללים מאז הפיגוע במשך ארבעה ימים רצופים.
האם הידרדרות למלחמה כוללת אפשרית?
על פי הערכות של חוקרים, לא ניתן לשלול את אפשרות המלחמה בין המדינות, במיוחד לאור הכוח הגרעיני שהן מחזיקות – הודו עם 172 ראשי קרב ופקיסטן עם 170. ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מעריכה כי סגירת הסכרים מהווה שינוי דרמטי בניהול הסכסוך, כאשר הכלכלה הפקיסטנית עלולה לספוג פגיעות קשות.
הנוכחות הביטחונית הישראלית בהודו
בתוך כל זאת, הודו מדגימה גם את השפעתה של תעשיית הביטחונית הישראלית על צבאה. מערכת ההגנה האווירית ברק 8 נבחנת כעת על ידי חיל הים ההודי, ומהווה חלק מתהליך שיתוף פעולה רחב עם ישראל.
השפעה על הכלכלה
בזמן שפקיסטן מתמודדת עם אתגרים כלכליים, הודו נהנית מצמיחה גבוהה, עם תחזיות של 6.5% צמיחה הנחשבת לגבוהה מבין הכלכלות הגדולות בעולם. נתונים אלה עשויים להקטין את הסיכויים למלחמה כוללת, שכן הידוק הקשרים הכלכליים בין המדינות מרמז על כך שהן ינסו להימנע מעימות ולהתמקד בשיפור המצב הכלכלי.
סיכום
לסיכום, המצב הנוכחי בין הודו לפקיסטן נשאר מתוח ומורכב, כאשר המדינות מתמודדות עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים. העתיד הלא מוגדר וחלופת ההתרחשויות עשויים להשפיע לא רק על הקשר בין המדינות אלא גם על המצב הגלובלי באזור