הונאה מדעית: כך זינק מספרם של המחקרים המזויפים בשנת 2023

מגמת הזיופים המדעיים

בשנת 2023 בלבד, הוסרו כעשור אלף מאמרים מדעיים ברחבי העולם בעקבות זיופים ובעיות אחרות. נתונים אלו מעידים על תופעה רחבת היקף, שצמחה משמעותית לעומת השנה הקודמת שבה הוסרו כ-4,000 מאמרים. המגמה, שמקורה ככל הנראה בסין, הולכת ומתרחבת גם למדינות נוספות, כמו סעודיה, פקיסטן ורוסיה.

השפעות על הקהילה המדעית

תופעת הזיופים משפיעה לא רק על פלטפורמות הפרסום המדעי, אלא גם על הידע המדעי עצמו. כאשר מאמרים כוזבים מופצים, קשה להבין מהו המידע המדעי האמין ומהו המידע המפוברק. ד"ר מלקולם מקלאוד מאוניברסיטת אדינבורו מזהיר כי "הידע המדעי מזוהם בחומר בדיוני, מה שעלול להשפיע על חיי אדם".

הסיבות לפרסום מאמרים כוזבים

קיימות מספר סיבות לתופעת הזיופים, כאשר אחת מהן היא שיטת הקידום שמחייבת מדענים לפרסם מאמרים בתדירות גבוהה על מנת להתפרנס. חלה עלייה במספר המאמרים שמופקים במדינות כמו סין, שעולה על מספר המאמרים האיכותיים שיכולים להתפרסם.

מנגנוני המעקב והביקורת

על אף שמנגנוני הסינון כמו ביקורת העמיתים נועדו למנוע פרסומים לא ראויים, מצביעים מדענים על כך שחלק מהעורכים לא ממלאים את תפקידם כראוי. ד"ר אליסון אבנל מאוניברסיטת אברדין מדווחת על כך שמדענים שמבצעים ביקורת עמיתים לא תמיד עושים זאת במקצועיות.

התגובה וההשלכות

כבר החלו מהלכי תגובה לתופעה זו, כאשר בית ההוצאה לאור ויילי החלטה לסגור את חברת הינדאווי, שהוציאה לאור מאות כתבי עת, בעקבות החשיפה של מספר רב של מאמרים מזויפים שפורסמו דרכם. זה מדגיש את הצורך להטיל עוד יותר פיקוח על מידת האיכות של המאמרים המפורסמים.

סיכום

בעוד שהמגמה של זיופים מדעיים מהווה בעיה חמורה, בישראל המצב יחסית מעודד. מוסדות המחקר בארץ שומרים על סטנדרטים גבוהים של אתיקה מדעית, כאשר חוקרים מקדמים את עצמם על סמך הישגיהם האמיתיים ולא על סמך פרסומים כוזבים.

לסיכום, תופעות אלו מדגישות את הצורך בפיקוח מחמיר של המאמרים המדעיים ובבדיקה קפדנית של המידע המופץ לקהל החוקרים והציבור הרחב