מאבקם של קובי ועידית אהל להחזיר את בנם אלון הביתה

שגרת חיים באפלה

מאז שחרורו של אלי-ה כהן, נותר אלון אהל, שנחטף לעזה, במצב מתוח ומורכב. הוריו, קובי ועידית אהל, חשופים לירידה חדה במצבו של בנם לאחר שחרור החטופים האחרים, בהם היה תלוי לתמיכה נפשית. "התנאים הורעו, היום הוא מוחזק בתנאים הכי קשים שיש", מציינת עידית בכאב.

תקווה בשעת אויב

לא נותנים למצב להחליש אותם

אף על פי המציאות הקשה, קובי ועידית לא מאבדים את התקווה. "כל יום הוא מלחמה לא רק על החזרת אלון, אלא גם על ההכרה בכאב שלנו", אומר קובי. "אנחנו לא יכולים לשכוח את המצב הזה. לא ננרמל את מה שקורה. אנחנו זקוקים לתמיכה מהציבור".

ללא חדשות על אלון

למרות שמאז שחרור אלי-ה כהן, לא התקבלה שום מידע חדש על בנם, ההורים מרגישים שהחטופים במצב מזה זמן רב נשכחו. "מי מדבר על החטופים? איפה התמיכה הבינלאומית? איך ניתן לסייע לארץ עזה מבלי לבדוק את המצב של החטופים?" הם מנסים להבין.

פנייה לציבור

מעבר לתמיכה אישית

נראה שהציבור, אף שנמצא עמם במאבקם, אינו תמיד מודע למציאות הקשה שבה חיים ההורים. "אנחנו פונים אל אנשים, לחברים ולזרים. יש כאן קהילה מסביב שעוזרת לנו לשמור על תקווה", אומרת עידית. המוזיקה, והחיבור המיוחד שלה עם בנם, נותנת להם כוחות להמשיך.

לסיכום

קובי ועידית אהל מדגישים את החשיבות לא לאבד את התקווה, ולפעול למען החזרת בנם הביתה. "אנחנו אמנם באפלה, אך יש לנו אמונה שהוא חי, ואנחנו לא נוותר", הם מסכמים.