אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מבוא

הנושא של השתלבות החברה החרדית בשוק העבודה מעסיק רבות את הציבור והכלכלה הישראלית. בעוד רבים מתייחסים להשלכות הכלכליות של תופעה זו, מקורות שונים מציעים מספרים שונים בנוגע לעלויות. "start" דיווח על אובדן של 54 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה, אך טענה זו עוררה מחלוקות רבות.

התשובות והטענות

הביקורת על המספרים

ד"ר איתן רגב מהמרכז לאסטרטגיה ומדיניות חרדית טוען כי המספר שבחלקו ב"start" מתבסס על "חישוב שגוי ותחזיות לא מעודכנות". רגב טוען כי אם החרדים שלא מועסקים הצטרפו לשוק העבודה, התוספת לתוצר הייתה רק 6 מיליארד שקל.

כיצד נערך החישוב?

בכתבה של "start" הדווחות על נתוני התעסוקה בקרב גברים חרדים, מצרפים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על הכנסה. במקביל, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ביסס את חישוביו על אובדן שכר, כשההכנסה השנתית של הגברים החרדים עומדת על 11.5 מיליארד שקל, בהשוואה לעבודה של 39.3 מיליארד שקל בהנחה שהתעסוקה שלהם הייתה דומה למועסקים היהודים הלא חרדים.

הוויכוח המספרי

בבסיס המחלוקות עומדת השאלה אם אובדן התוצר נשקל על פי אובדן השכר בלבד, או שיש להסתכלה גם על אובדן ההון. ד"ר רגב טוען כי יש להתמקד באובדן השכר, בעוד המכון הישראלי לדמוקרטיה כולל את ההון הנוסף שיכול היה להיגרם משיתופי פעולה תעסוקתיים עם החרדים.

ההשפעות לטווח הקצר והארוך

כדיווחים נוספים, ד"ר יניי שפיצר פרופ' עומר מואב טוענים כי טווח הזמן חשוב: בטווח הקצר יש להסתכל רק על השכר, אך בטווח הארוך ניתן לצפות להגדלת ההון במשק. פרופ' מואב אף מציע שככל שהחרדים יהיו דומים בשיעורם ובפריון הזהב של הלא-חרדים, כך התוצר יגדל.

הערכות האוכלוסייה החרדית

דיון נוסף לא פחות חשוב נוגע לגודל האוכלוסייה החרדית. בעוד מלאך מתבסס על תחזיות הלמ"ס, רגב אץ מבקש נתונים מינהליים. בתחזיות שונות נדון גידול האוכלוסייה ב-2065, מ-4.2 מיליון ל-6.5 מיליון, תלוי בשיעור הילודה.

מסקנות סופיות

המחלוקות סביב הנושא של אי-תעסוקת החרדים מעוררות שאלות רבות לגבי יכולתה של המדינה להחזיק ביעדים כלכליים בעתיד. המומחים מציעים כי פתרון בעיות תעסוקה במגזר החרדי אינו יכול לספק תשובה שלמה לבעיה, מבלי לשקול את גורמי הילודה ואף את גודל האוכלוסייה בשנים הבאות.

בינתיים, הנושא ימשיך לעמוד על סדר היום הציבורי והכלכלי, כשיש צורך למצות את כל ההיבטים החברתיים והכלכליים בצעד להסדרים טובים יותר בין החברה החרדית לכל שאר המגזרים במדינת ישראל