זה לא הניצחון המוחלט – אך זו הפשרה הכואבת

חטיפות בעקבות אסון 7 באוקטובר

ערב שמחת תורה, שנתיים בדיוק לפי הלוח העברי מאז אסון 7 באוקטובר, צפויים לשוב לביתם 20 חטופים חיים ומספר לא ידוע עדיין בוודאות של חטופים חללים. טוב עשתה ממשלת ישראל בראשות נתניהו שהסכימה לתוכניתו של הנשיא האמריקאי טראמפ להחזרת החטופים, על אף המחיר הכבד הכרוך בכך.

ממשלת ישראל מול חמאס

החזרת החטופים החי והמתים מהווה צעד קריטי בתהליך החלמת המדינה מהטראומה של 7 באוקטובר, הן עבור עם ישראל והן עבור משפחות החטופים. לא משנה כמה פעילי חמאס חוסלו או כמה מבני הארגון הושמדו – ללא שובם של החטופים הביתה, שום דבר לא יכול היה לרפא את פצעים של העם.

עם זאת, מטרות המלחמה שעליה יצאה ישראל בשבועות שלאחר 7 באוקטובר רחוקות מהשגה. ברחובות העיר עזה ובמקומות אחרים ברצועה חזרו שוטרי חמאס, שהטילו אימה על התושבים, תוך כדי עינויים וירי באחרים.

המציאות לאחר החזרת החטופים

למרות ההכרזות החוזרות של נתניהו על כך שישראל לא תאפשר את המשך שלטון חמאס ברצועה, ההסכמים שעליהם חתמה הממשלה מאלצים אותה להתמודד עם המציאות המורכבת הזו. חמאס לא מתכוון להסכים לפירוק מנשקו, והציג את כוונותיו להמשיך לשלוט על הרצועה.

האסון של 7 באוקטובר והצורך בחקירה

לאחר שחרור החטופים, ישראל תצטרך להתמודד עם סוגיות קשות, כמו כיצד להתמודד עם חמאס אם ינסה לשקם את הזרוע הצבאית שלו. בטחונות אמריקאים לא יוכל למנוע סיכונים עתידיים פוטנציאליים בהעדר פתרון שלטוני חלופי בעזה.

יש צורך לערוך חקירה עמוקה ודקדקנית על אירועי 7 באוקטובר באמצעות ועדת חקירה ממלכתית. דיווחים על כך שהדרג המדיני היסס לשלוח כוחות יש לציין כהוכחה לנחיצות הבדיקה.

סיכום

המציאות הקשה אליה הגיעה מדינת ישראל היא תוצאה לא רק של המצב הביטחוני אלא גם של חוסר בהירות מדינית בהנהגת נתניהו. חמאס, על אף ההפסדים הכבדים שספג, שורד וממשיך לנשום לרווחה, מה שמחייב את ישראל לחשוב על צעדים מחושבים קדימה.