הידידה הכי נאמנה שמקדמת ענישה: ישראל והולנד, כרוניקה של הידרדרות ביחסים

תהליך השינוי ביחסים

עד לאחרונה, הולנד נחשבה לאחת מהמדינות הידידותיות ביותר כלפי ישראל באירופה. המדינה שעמדה לצדה של ישראל במלחמת יום כיפור, ייצגה אותה ברוסיה כשלא היו לה יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות, והחזיקה שגרירות בירושלים עד לשנת 1980. יחסי הידידות התחזקו עם שיתוף פעולה חקלאי ומדעי, שהביא להצלחות רבות בישראל.

עם זאת, במהלך השנים האחרונות חלה הידרדרות משמעותית ביחסים, כאשר הולנד החלה להטיל ספק בממשלת ישראל ובצעדים שהיא נוקטת. משרד החוץ ההולנדי פרסם המלצה להימנע מעסקים בהתנחלויות, ובתוך כך ירדו היחסים בין המדינות.

שינוי בהנהגת הולנד

מכיוון שמאז 2010, כיהן מארק רוטה כראש ממשלת הולנד, נתפסת הנטייה לפרו-ישראליות. לאחרונה, עם השינוי בהנהגה, ראש הממשלה הנוכחי דיק סכוף, אשר נחשב לטכנוקרט ואינו משדר את אותה קשיחות, שינה את השיח. מדובר בתהליך לא פשוט, במיוחד עם קואליציה שכוללת מפלגות שמאל המעליות שאלות רבות על מדיניות ישראל.

דרישות חדשות וצעדים צפויים

בימים האחרונים, שר החוץ קספר ולדקאמפ, אשר בעבר שימש כשגריר בישראל, החמיר את הביקורת כלפי ירושלים. בצל ההפגנות הגדולות בהולנד למען עזה, הוא הודיע כי הולנד תדרוש מהאיחוד האירופי לבדוק אם ישראל עומדת בהסכמים הרלוונטיים, ובמיוחד בעניינים הקשורים לזכויות האדם.

וידאלקאמפ עושה רושם כי הוא מקשיב לדעה הציבורית הגוברת, שמשפיעה על הלחץ על הממשלה להפעיל צעדים משמעותיים נגד ישראל. העלייה החריגה בביקורת הציבורית והפרלמנטרית מרמזת על מהלך שהולך וקורה על רקע בחירות הולנדיות קרובות.

עימותים בין המנהיגים

עימות חריג בין נשיא המדינה יצחק הרצוג לראש הממשלה סכוף עורר סערה. בתגובה להצהרות סכוף על אפשרות השעיה של ישראל מתוכניות מחקר, הרצוג נזף בו בטוויטר, הבהיר כי הצעדים יהיו טעות חמורה, במיוחד לאור המאמצים ההומניטריים של ישראל.

המצב הנוכחי

הלחץ הציבורי שהולך ומתרקם, לצד המצב המורכב בעזה, מציב את ישראל בעמדת מבצעית קשה. יש חשש מההשלכות הפוליטיות בבחירות הקרובות בהולנד, שכן הסקרים מצביעים על כך שמפלגות השמאל יוכלו להחליש את התמיכה כלפי ישראל בממשלה הבאה.

האם ישראל תוכל למנוע מהלך של סנקציות מצד הולנד והאיחוד האירופי? הזמן יגלה