חזון הבלהות של המדינה: חוקים חדשים בכנסת ומסוכנותם לדמוקרטיה

החקיקה המהירה של הקואליציה

במליאת הכנסת אושרו אתמול במבצע חקיקה נוסף מספר חוקים שנועדו לקדם את מה שכמה רואים כהפיכה משטרית. החוקים, שחלקם כבר אושרו בקריאה טרומית, עלולים להשפיע על חיי הציבור בישראל באופן משמעותי בעתיד הקרוב. זהו תהליך שהתרחש לאחר הסרה חלקית של החרם על הקואליציה מצד המפלגות החרדיות, בעקבות הסכמתן לנוסח חוק ההשתמטות.

בין החוקים המוגשים ניתן למצוא את "חוק יאיר גולן", שמבצע שלילת תנאי פרישה של קצינים בדימוס על סמך התבטאויות פוליטיות, וכן הצעות לחיזוק ההדתה במרחב הציבורי. חוק נוסף שמצוי בתהליך הוא הגמשת הקריטריונים למינוי דירקטורים בחברות ציבוריות, מה שעשוי לאפשר מינוי דירקטורים בעלי זיקה פוליטית.

השפעות פוטנציאליות על הדמוקרטיה

על פי הביקורת, החקיקה הזו נועדה לשנות את פני המדינה ולעבוד לטובת המקורבים לשלטון. יש המזהירים כי מדובר במדרון חלקלק שיכול להפוך את ישראל למדינה שבה חופש הביטוי מוגבל, ובוודאי לא בטוח אם מערכת המשפט תמשיך להגן על זכויות האזרחים או על האינטרסים של השלטון.

לנוכח המאורעות האחרונים, כמו התקפת חמאס באוקטובר 2023, ישנה תחושת דחיפות במערכת. ישראל זקוקה למענה ולשיקום, אך החוקים החדשים, כך נדמה, לא עוסקים בשיקום המדינה או במענה לצרכים הבוערים של הציבור.

העתיד הפוליטי של ישראל

התנהלות הקואליציה מעוררת חשש מהכיוונים אליהם מתקדמת המדינה. עם קו החקיקה הנוכחי, יש המאמינים שבחירות העתידיות יהיו לא רק משאל עם על מחויבות לאומית, אלא על פרצופה של ישראל העתידית עצמה. במערכת הבחירות הקרובה, מפלגת הליכוד ושותפיה עשויים לנסות להערים את הדגש על סוגיות כמו הרשות הפלסטינית או שיתוף ערבים בממשלה, אך יש המזהירים שזהה לעיוות האמת.

סיכום

לפי עמדות המובאות כאן, המהלך הכוחני של הקואליציה לא מציע פתרונות לבעיות המרכזיות של המדינה, אלא מקדם אג'נדה שיכולה לחזק את שלטון האדונים שבשלטון. העתיד של המדינה תלוי במידה רבה בכיוונים שיתקבלו בבחירות הבאות ובתשובות שמערכת המשפט תבחר לתת.