"הייתי מאושרת, אבל הייתה צביטה": המפגש המרגש בין אשת החטוף לשורד השבי
החזרה של שגיא דקל-חן ושארת המאבק בעבור עמרי מירן
לפני כחודשיים, שגיא דקל-חן חזר מעזה לאחר 498 ימים בשבי. כעת, אשתו לישי מירן פגשה לראשונה את שורד השבי בבית משפחת דקל-חן. בזמן ששגיא חזר, בעלה של לישי, עמרי מירן, עדיין נמצא בשבי חמאס כבר 552 יום.
חיבוק ראשון ורגשות מעורבים
החיבוק הראשון של לישי עם שגיא דקל-חן היה חיבוק של חברים קרובים שלא התראו הרבה זמן, אף שזאת הייתה פגישתם הראשונה. לישי ושגיא חולקים חוויות מתקופת השבי, והשיחה מתמקדת בין השאר על המאבק שלהם לשמור על חיי משפחה נורמליים עבור בנותיהם, רוני ואולמה.
הילדות שנלקחו
ישי מציינת כי בנותיה מרגישות את החוסר באביהן. "מי שלקח את רוני כל יום לגן זה לא אני", אמרה לישי, והוסיפה כי עמרי הפך לאב בגיל 44 ורצה למלא את התפקיד הזה באופן מושלם.
תחושת שבר בעקבות העסקאות
לישי מתארת מועקות רגשיות בעקבות שחרור שגיא, כשהיא מרגישה צביטה בלב כל פעם שהיא רואה את השמחה אצל אחרים. הניסיון להחזיק את המשפחה יחד ולשמור על שמחה בחגים הופך להיות מאבק יומיומי. אביטל, אשתו של שגיא, משתפת על התחושות מעסקאות השחרור הקודמות ומה היא רואה בעיני בנותיה.
חגים בזמן שבי
כחלק מהמאבק, אביטל שואפת לא לתת לבנות שלה תחושה שהעולם נחרב. היא מחליטה להמשיך לחגוג את החגים, אך מקפידה לא לכלול את המנות המסורתיות שיכולות להזכיר לה את בעלה. היא יודעת שמאחורי כל חג, יש כלי גם של שמחה וגם של כאב, ואינה רוצה לשדר לילדות שלה שהחיים לא נמשכים.
מסר לכל המשפחות
לישי מביעה את הצער על כך שלקחו לבנותיה את אבא ושהן "בנות ערובה במצב בלתי אפשרי". היא מדברת על המורכבות בלגדל ילדים שנפגעים מתוצאה של חטיפה ומשדרת את התקווה שיום אחד עמרי יחזור הביתה.
שגיא בטוח בעצמו, הוא מרגיש את העוצמה של הנשים שסביבו: "אם הייתן שבורות הייתי שבור איתכן, אבל אתן בסדר."
מחשבות על העתיד
למרות שהיו לי חגים קשים בהעדר הדמויות הגבריות של המשפחה, לישי ואביטל מתחיבות להושיט יד אחת לשנייה, לגדל את הילדות להיות גם בריאות וגם מאושרות, תוך שמירה על תקווה לעתיד טוב יותר.
בעבור עמרי, המאבק עדיין נמשך, ועם עזיבת הדמעות לאחור, הוא שואף להחזיר את משפחתו המתפוררת בשבים.
מאמר זה מציע מבט על החיים שבצל החטיפה והמאבק להחזיר את האהבה והאבהות שיש להן משמעות רבה עבור הילדים.
(אין תמונה זמינה להוספה)
10 מחשבות על “הליך השחרור: תחושות של אושר וכאב במפגש בין אשת החטוף לשורד השבי”
המפגש יכול להיות רגע של חיבוק רוחני ושחרור משותק.
אני מאחל הכל טוב במפגש חשוב זה.
אמציבה האמון שהמפגש יכול להביא רגעים חשובים של צמיחה והתמודדות.
אני מאחל כוח ותמיכה לשני הצדדים בתהליך השחרור הזה.
אני מאחלת לשתי הצדדים רגעים של ריפוי ושלום בתהליך השחרור הזה.
אני מאמינה שהתהליך יכול להיות מאוד מעצים ומואץ לכולן.
אני בטוח שהמפגש יעזור לפתח תחושות חדשות ולהתחיל את תהליך השחרור.
המפגש עם מי שחטף אומץ ורגשיות עמוקות
חשוב להבין את תחושות האדם שעבר דרך תהליך כזה.
מאמין שהמפגש יכול להיות רגע מאוד אמוציונלי ומורגש.
סגור לתגובות