המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
צו 8 – רקע היסטורי
מייד אחרי השוק הראשוני בעקבות זוועות ה-7 באוקטובר, קיבלו מאות אלפי ישראלים צווי 8 למילואים. הם הניחו בצד משפחות וקריירות, עלו על מדים ויצאו לקרב מתוך תחושת אחריות קולקטיבית והבנה של מצב החירום הלאומי. יותר משנתיים חלפו, ובשים לב להפסקת אש, ממשיך צה"ל לעשות שימוש בצו 8, כאשר רבים כבר קיבלו זימונים לחודשים הקרובים.
המקור לשם "צו 8" מגיע מסעיף 8 בחוק שירות הביטחון משנת 1949 שמתייחס ל"שירות מילואים בנסיבות חירום". הסעיף מתיר לשר הביטחון, באישור הממשלה, לקרוא לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים, כל זמן שהצו בתוקף. צו 8 מאפשר תייצבות מיידית ללא התראה מוקדמת ובלא הגבלת זמן, ונעשה בו שימוש רחב וממושך במלחמת חרבות ברזל.
מעבר משעת חירום לשגרה
חוק המילואים מגביל את שירות המילואים הרגיל ל-54 ימים בשלוש שנים לחייל, 70 ימים למפקד שאינו קצין, ו-84 ימים לקצין. תחת תנאים מסוימים, ניתן להאריך את השירות עד 108 ימים. אלא שכבר בסוף 2023, כמעט כל המילואימניקים במדינה חרגו מהמגבלות הקבועות בחוק, ולמעשה, צה"ל נאלץ לגייס כמעט את כל המילואימניקים דרך צו 8 בלבד.
בעקבות זאת, צה"ל נהנה מחופש פעולה מוחלט. "הבופה פתוח", כדברי גורמים באוצר, מה שמאפשר לצבא לגייס חיילים בלי מגבלות תקציביות. במקום גיוס חירום מהיר, אנשי מילואים מתמודדים עם אי ודאות מתמשכת, משפחותיהם ועסקיהם נפגעים, וההוצאות על המילואים נוסקות.
בעיות בשימוש הרחב בצו 8
לאורך הזמן התגלו בעיות בשימוש המוגזם בצו 8. לדברי תא"ל (במיל') ד"ר אריאל היימן, שהתמנה לקצין המילואים הראשי הראשון של צה"ל, בעבר שחררו את המילואימניקים עם תום הלחימה, וכולם חזרו למסגרת מילואים רגילה.
כיום, מתכונת כמו "שבוע־שבוע" נעשתה לנורמה. בצה"ל מדברים על כך שהמודל הזה, של שירות מילואים במשך שבוע ואחריו שבוע חופשי, הפך למציאות, כאשר חיילים עובדים במקביל גם בעבודתם האזרחית.
ניסיונות להסדרת המצב
משרד הביטחון ניסח תוכנית תיקון לחוק המילואים, אך הניסיון לא הצליח בגלל התנגדות ועדת החוץ והביטחון בכנסת. כחלק מהתוכנית, היה צריך לקבוע מערכת גיוס חדשה שתואמת את מצב המלחמה הנוכחי. אולם, לבסוף, הוועדה קבעה שאין אפשרות להכביד על חיילי המילואים כל עוד לא הוסדר נושא גיוס החרדים.
בהמשך, צה"ל גילה שהמציאות שמה לו סטטוס נוח, כיוון שהוא יכול לגייס מתי שירצה ולכמה זמן שירצה. הצבא זכה למצב שבו הוא ממשיך לגייס ללא מגבלות עם צו 8, אשר אף לא נמצא במגבלות תקציביות.
ההשלכות הכלכליות
משרד האוצר מצביע על כך שיותר מ-70 מיליארד שקל הוציאו מתקציב המדינה על רכיב ימי המילואים מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל. עלות חייל מילואים עומדת בממוצע על כ-1,000 שקל ליום, כאשר עלות חודש מילואים עשויה להגיע לכ-50 אלף שקל.
באוצר מאמינים שניתן לחסוך כ-5-10 מיליארד שקל אם יעברו לשיטה חדשה לגיוס מילואים, שמפחיתה את התלות בצו 8.
מבט לעתיד
נכון לעכשיו, הצבא ימשיך לגייס בעזרת צו 8 ללא הגבלות חוקיות אפקטיביות. האפשרות לשינוי חוקי משמעותי נמצאת על שולחן הדיונים, אך נכון לשנת 2026, המצב לא צפוי להשתנות באופן מהותי.
באוצר מקווים למנוע בלאגן נוסף בגיוס המילואים ולהציע רפורמה שתחסוך זמן ומשאבים לכל הצדדים המעורבים.
מאמר זה מביא את קולות המומחים ואת ההשלכות של המציאות הביטחונית הנוכחית על ישראל, ומציע הצצה לעתיד חיילי המילואים במדינה.