מתיחות בדרום: המצב ההומניטרי בעזה והאתגרים בפני ישראל

הצנחת סיוע הומניטרי עם תוצאה מסוכנת

ביום ראשון האחרון, משאית עמוסה במזון נכנסה למרכז רצועת עזה דרך מעבר כיסופים הישן, בליווי כטמ"ר זיק של חיל האוויר. בליווי הזה, המטרה הייתה למנוע מתכולת המשאית ליפול לידיים של חמאס. עם זאת, כשהמשאית התקדמה לעומק חאן-יונס, עקב אחריה טנדר עמוס בעזתים חמושים, מה שהוביל לסיכון מציאותי. התעורר דיון האם לתקוף את הטנדר על יושביו, מה שיכול היה לסכן את מאבטחיו הפלסטינים.

למרות שהמטרה של חיל האוויר היא בכלל לאבטח סיוע הומניטרי, הפעלת הכוח לא תמיד ברורה. בסוף, הוחלט לתקוף את הטנדר תוך כדי הערכת הסיכון, אך לאור הצפיפות, קשה להבחין בין מחבלים לאזרחים בהמון הגועש.

פערים בין סיוע הומניטרי למציאות בשטח

בזמן שהסיוע ההומניטרי גדל והופך להיקף רחב, רבים מהמשאבים המגיעים לעזה מגיעים בסופו של דבר לידי חמאס. ההפסקות אש שישראל יזמה הפחיתו את הלחימה והעניקו לחמאס אפשרות להתחזק כלכלית. אלא שבסופו של יום, הכוונה לסייע הומניטרית לא תמיד מצליחה למלא את יעדה המקורי.

דיונים על כיבוש עיר עזה

במערכת הביטחון בישראל, יש חשש מכישלון המהלך לכיבוש העיר עזה עוד לפני שהחל. לאחרונה התקיים דיון באשר לשכנוע ארגונים בינלאומיים, כמו האו"ם, לשתף פעולה בהקמת עיר עקורים חדשה בדרום הרצועה. מדובר בפרויקט מורכב בעלות גבוהה, במטרה לפנות כ-950 אלף עזתים מצפון הרצועה.

האם האו"ם יסכים להציע תמיכה במיזם זה? חשש קיים שהאו"ם לא יעתר לבקשה, מה שיביא לניהול פינוי בעייתי מצד צה"ל, שיהיה חייב להיערך להענקת תשתיות הומניטריות.

אתגרים משפטיים ותפעוליים

חשש נוסף המובא בשיחות הוא שהמערכת ההומניטרית בעזה צפויה להישחק עוד יותר. אחד האתגרים הגדולים הוא ההבנה שלטון חמאס מאז ומעולם שלט בו, וכך גם כל המוסדות הממשלתיים שם. ממילא, צה"ל לא יכול להיחשב ככובש, וכך המצב הקיים נשאר מורכב.

בפרק הזמן הקרוב, תתבצע הערכה מחודשת של הכיוונים השונים לפתרון המצב, שכוללים פינוי המוני ואפשרות לשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים. המסקנות הפוליטיות יפגעו במעגלים רחבים יותר מעבר לגבולות ישראל, וכך כל פעולה תצרוך תכנון מעמיק בן מאות מיליוני דולרים לפני שתצא לדרך