המחבלים בכו כמעט כל יום: אלי שרעבי חושף את סיפורו
התחושות לאחר השחרור
אלי שרעבי, שוחרר מהשבי לפני ארבעה חודשים, מתאר את התחושות שלו מאז החזרה הביתה. "אני מאושר," הוא מסביר, תוך כדי שהוא נוהג ללכת על חוף הים בהרצליה כל בוקר, במטרה לחדש ולהתמלא באנרגיה. "הזיכרון של ליאן והבנות הוא זיכרון טוב. הזכרונות שלהם ילוו אותי כל יום," מוסיף שרעבי, תוך שהוא מתקשה להזכיר את האובדן הכואב.
תהליכי ההשבה
שרעבי שוחרר במשקל של 44 קילוגרם, כמעט ללא שומן גוף. עם עזרה תזונתית, הוא הצליח להשיב לעצמו 16 קילוגרם בארבעה חודשים לאחר שחרורו. "התזונאית אמרה שהיא לא ראתה הרכב גוף כזה, כמעט בלי מסת שריר," הוא מתאר.
תחושות מהשבי
לאורך זמן השבי, שרעבי חש במקרים של מתח, סיוטים וריבים בתוך המנהרות על מזון. הוא מתאר את החוויה כמתנה עוצמתית, שלמרות האובדן מגיעה עם כוח חדש. "האבל הוא לצד החיים, לא במקומם," הוא מדגיש, ומסביר שאינו חווה פוסט-טראומה כמו רבים אחרים, אלא מתמודד עם התחושות שלו בדרך לא שגרתית.
המאבק הפנימי
אחד הרגעים הקשים ששרעבי חווה היה ברגע חזרתו הביתה, כשהבין כי אשתו ובנותיו נרצחו. "זה רגע מאוד מאוד קשה. ברגע שהעובדת הסוציאלית אומרת לי 'אוסנת ואימא יספרו לך', ברור שלא צריך לספר כלום, ברור שהנורא מכל קרה." הוא מתאר את הרגע הזה ככאב שאין להסביר, אך עדיין הוא מתעקש להישאר חיובי.
התמודדות עם ההפסד
שרעבי מתאר את הקברים של ליאן, נויה ויהל, כשהוא מבקר בהם: "אני מתפרק בבכי, כורע על ברכיי, לא רואה שום דבר." הוא מדבר על הכוח שבזיכרון של בני משפחתו ועל התכניות לעתיד, כולל ההבטחה לאלון אהל, חברו לשעבר בשבי.
מציאות פוליטית ואתגרים עכשוויים
בנוגע למצב הביטחוני בישראל, שרעבי מביע חשש שלא עושים מספיק כדי לשחרר את החטופים הנותרים: "אני מאוד מקווה שהם עושים הכול. אין לי ספק שהפלונטר הפוליטי גורם לכך." הוא מדגיש את חשיבות השבת החטופים לפני כל פעולה צבאית נוספת.
מסרי סיום
בפגישה עם התקשורת, הוא מסיים במסרים של תקווה ואהבה: "תחבקי כל יום את הילדים שלך, זה מה שזוכרים." שרעבי מדגיש את החשיבות של רגעים משפחתיים וכיצד יש לקחת את הזמן עם אהובים.
בואו נמשיך לתמוך ולזכור את המאבק למען החטופים והמשפחות שלהם, ולתמוך במאמצים להחזיר את כולם הביתה.
המאמר מתבסס על הראיון המיוחד עם אלי שרעבי, כפי שהועלה בתוכנית "אולפן שישי