מתחת לרדאר: האסטרטגיה שתהפוך את המחאה באיראן למהפכה

עידן חדש של מחאות באיראן

בטהרן הקפואה של דצמבר 2025, אחמד, נהג משאית ותיק, מתבונן במסך הטלפון הנייד שלו ומלמל במורת רוח על השביתה האחרונה שנסתיימה ללא הישגים ממשיים. "שוב? אחרי שהשביתה האחרונה שלנו השנה נגמרה בכלום, עם מעצרים וחשבונות ריקים?" הוא שואל את עצמו. אך הפעם, המצב שונה. הרשתות החברתיות מוצפות בסרטונים ויראליים, עובדי נפט מצטרפים לסטודנטים, וסוחרי בזאר סוגרים שווקים. מחאה זו עשויה להיות בעלת פוטנציאל לשינוי אמיתי.

לקחים מהעבר: הכישלונות של מחאות קודמות

למרות ההתלהבות מהמחאה הנוכחית, ההיסטוריה מלמדת על הסיבות לכישלון המחאות הקודמות. בשנת 2009, "התנועה הירוקה" פרצה בעקבות בחירות מזויפות, אך נחלה כישלון בעקבות דיכוי אלים והמנעות ממנהיגות מאוחדת. בעשור השני של המאה ה-21, מחאות כלכליות התפשטו ברחבי איראן, אך ללא תיאום ומנהיגות, הן גם נבלמו במהירות.

מחאת מהסה אמיני בשנת 2022, שהדגישה את הסיסמה "אישה, חיים, חירות", הייתה כואבת במיוחד עם כ-500 הרוגים ו-20,000 עצורים. הניסיון להשיג שינוי לא יכול להיכשל שוב.

חשיבות השפעת המערב ופעולות מתחת לראדאר

כדי שהמחאה הנוכחית תצמח לכדי התקוממות שתפיל את המשטר, יש צורך בפעולה מחושבת מהמערב. אמריקה, המערב וישראל צריכים לפעול בעדינות, מבלי להראות כמובילים ובכדי לאפשר להתקוממות להתפרץ מעצמה.

אסטרטגיות לפעולה

1. תמריצי עריקה ועזרה פנימית: גיוס תמיכה מתוך השורות של ה-IRGC.
2. שירותי תקשורת חלופיים: פיתוח רשתות VPN לייצוב התקשורת במקרים של סנקציות.
3. מימון המפגינים: באמצעות קרנות סיוע כמו Hawala והעברות קריפטו של עובדים.

האתגרים העומדים בפני המערב

למרות הצורך בפעולה, קיימים אתגרים משמעותיים. המשטר האיראני נמצא במצב הישרדות, וכוחו יכול להתלכד כנגד "אויב חיצוני". לכן, יש להביא בחשבון את הצורך בתקיפות מדויקות על תשתיות הכוח הבולם את המהומות.

תזמון הוא המפתח

על מנת להצליח, יש לחכות לרגע המתאים בשטח, שבה המשטר יהיה במצב של חולשה ויתקשה להגיב, גם מתוך מטרה להימנע מפגיעות באזרחים.

לסיכום, כפי שאומר הפתגם הפרסי, "אבן בזמן הנכון עדיפה על זהב". אם המערב יפעל בחכמה, ייתכן שהמחאה הנוכחית באיראן תצבור מומנטום ויכולה להוביל לשינוי מהותי.