אחרי אישור החוק: המבחן של העליון

שינויים בחוק הוועדה לבחירת שופטים

החוק החדש המציע חוקי בחירה לשופטים מעניק לאופוזיציה זכות וטו, בניגוד לחוקי הוועדה הראשונים שהציע יריב לוין, שזוהו כהשתלטות של הקואליציה על הוועדה. בג"ץ יתמודד בשאלה אם מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים, משני הצדדים, פוגע בעצמאות הרשות השופטת.

היסטוריה של מינוי שופטים

בעשור האחרון נקט הימין במדיניות למנות שופטים שמרניים ודעות לאומיות, כאשר לפני כן, נבחרו לרוב שופטים אקטיביסטיים. גדעון סער, אחד מיוזמי החוק הנוכחי וכיהן כשר המשפטים, לא מינה שופטים שמרנים על אף שהייתה לו אפשרות למנות שופטים בעלי עמדות מגוונות.

זכות הווטו

הזכות שהוענקה לשרי המשפטים בעבר, לאפשר תמורות במינויים בין שופט אקטיביסטי לשופט שמרן, לא מומשה על ידי סער. המצב הנוכחי, בו יש לחוק הנוכחי השפעה על מינויים בדרגים נמוכים יותר, מחייב את הצוותים הפוליטיים לנקוט יותר במשא ומתן.

עקרון העצמאות השיפוטית

אחד העקרונות המרכזיים בתחום הרשות השופטת הוא שמירה על עצמאות השופטים. בג"ץ צריך להעריך האם השפעת הפוליטיקאים על המינויים מספקת את ההגנה הנדרשת לשופטים מעבודה פוליטית ישירה. פסק הדין של השופט ניל הנדל מדגיש את הצורך במינוי שופטים נעשה ללא מעורבות של הרשות המבצעת או המחוקקת.

אחריות מינויים והדרישות הנדרשות

נראה כי מינויים פוליטיים עלולים לפגוע בעקרון העצמאות במקרים בהם אין קיומם של תנאי כשירות ברורים לשופטים עצמם. השופטים צריכים להיבחר על פי קריטריונים ברורים, לא פוליטיים, כדי לשמור על עצמאות השיפוטית.

התערבות בג"ץ בחוקי יסוד

בית המשפט העליון הרחיב את סמכויותיו ובשנה האחרונה הניח את היסודות להתערבות בחוקי יסוד. מתהליך זה יתכן כי חוק הוועדה לבחירת שופטים יעמוד במבחן הגבוה של בג"ץ.

סיכום

חוק הוועדה לבחירת שופטים מציב אתגרים חדשים ויהיה מבחן חשוב לא רק עבור מערכת המשפט אלא גם עבור יחסי הכוחות הפוליטיים בישראל. עם כניסתו לתוקף, יש מקום להעריך את השפעתו על שופטי העליון והבנת המגבלות בהן הם פועלים.

על פי שאילתות, ייתכן שהאופוזיציה תוכל לשנות את החוק במערכה הבאה, מה שמוביל לכך שמערכת המשפט במבחן מתמשך מול השפעות פוליטיות.