המהפכה הטכנולוגית הדיגיטלית: האם ישראל תשתף פעולה עם 'החייזרים' של הבינה המלאכותית או תישאר מאחור?

אנחנו בצומת דרכים: מהפכת ה-AI או ריכוז עושר מסוכן

דניאל שרייבר: "הבינה המלאכותית מחליפה אותנו"

דניאל שרייבר, ממייסדי היוניקורן הישראלי למונייד (Lemonade) ומומחה בתחום הבינה המלאכותית, מציב בפני החברה הישראלית שאלות קשות וחשובות לעתיד. "אנחנו בצומת דרכים – או שנרוויח ממהפכת ה-AI, או שנישאר עם חמישה אילון-מאסקים ומיליוני עניים," הוא אומר. כיזם מהותי בחדשנות טכנולוגית, הוא רואה בבינה המלאכותית ככוח חדש במערכת הכלכלית.

"החייזרים נחתו"

לדבריו, הבינה המלאכותית לא רק תייעל תהליכים קיימים, אלא תחליף עובדים בעבודות רבות – החל מרופאים ועד עורכי דין. "כל משרה שאפשר לבצע בזום – הבינה המלאכותית תעשה אותה טוב יותר ובמחיר נמוך בהרבה. בעוד שלוש עד עשר שנים היא תעשה הכול טוב יותר מאיתנו, בני האדם," הוא מציין. שרייבר מתאר את הבינה המלאכותית כ"חייזרים" עובדים שאין להם צורך בשינה או זכויות סוציאליות, מה שעלול לשבור את האיזון בשוק העבודה ולטלטל את מושגי העבודה והשכר.

איום האבטלה והצורך בהכנסה בסיסית אוניברסלית

אחת ההשלכות המטרידות של התפתחות הבינה המלאכותית, לגישתו, היא עלייה באבטלה. שרייבר מזהיר מפני מצב שבו חצי מהעובדים במשק יוחלפו בבינה מלאכותית. הוא מציע שצריכה מחודשת של המשאבים תהיה פיתרון אפשרי – כמו הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) – כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים שיבואו.

חקיקה ורגולציה: ישראל מאחור

בזמן שהאיחוד האירופי והארצות הברית מתחילים להניח את היסודות לרגולציה בתחום הבינה המלאכותית, ישראל מתמודדת עם חקיקה איטית. שרייבר מציין שהמדינה "פספסה" את הרגע שבו הייתה יכולה להיות מובילה בתחום. הוא טוען שאין בה תשתיות מספיקות, מה שעלול להוביל לתלות במערכות חוץ ולאי-יכולת לשמור על אוטונומיה טכנולוגית.

חלק מהפתרון: רגולציה וחדשנות

שרייבר מציע להקים מערכת אקולוגית מקיפה בישראל, שתכלול אוניברסיטאות, תעשייה וחדשנות. בנוסף, הוא ממליץ על הקטנת התקציב הממשלתי ב-25% והגדלת היקף השירותים הציבוריים על ידי שילוב משמעותי של טכנולוגיות בינה מלאכותית.

עתיד עם תקווה

למרות הפערים והאתגרים, שרייבר צופה פוטנציאל עצום לישראל אם תדע לפעול במהירות ולהטיל רגולציה מתקדמת. הוא קורא לציבור הרחב לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה אחראית ולחבר בין הטכנולוגיה לבין ערכים חברתיים כדי למנוע תרחישי פאניקה.

לקראת סיום, הוא מדגיש את החשיבות של גישה אקטיבית לנושאים שמכתיבים את עתידנו וחוזר על כך שהעתיד נמצא בידינו – רק צריך לדעת לנצל אותו

Scroll to Top