הממצאים המפתיעים על הקשר בין המעי למוח
כשמדברים על תחושות כמו "יש לי תחושת בטן" או "יש לי פרפרים בבטן", מדובר בהרבה יותר ממטאפורה. במעיים שלנו קיימת מערכת עצבים מורכבת ועצמאית, המכונה "המוח השני", אשר יש לה 500 מיליון נוירונים – יותר מאשר בחוט השדרה כולו. מחקרים בעשור האחרון מגלים כי מערכת זו לא רק אחראית לעיכול מזון, אלא משפיעה במישרין על מצב הרוח, ההחלטות ואפילו על הזיכרון שלנו.
גילוי מפתיע בתולעים
הסיפור החל ב-1998, כאשר ד"ר מייקל גרשון מאוניברסיטת קולומביה חקר תולעים. הוא גילה שאפילו לאחר שניתק את מערכת העיכול שלהן מהמוח, המעיים המשיכו לתפקד באופן עצמאי ותקין. זה הוביל אותו להבין כי למערכת העיכול יש מערכת עצבים עצמאית לחלוטין. המערכת העצבית האנטרית (ENS) מורכבת מרשת נוירונים שמקיפה את כל מערכת העיכול, מהוושט ועד פי הטבעת, ומסוגלת לפעול גם כשהיא מנותקת מהמוח.
הקשר בין המוחות
הקשר בין המוח במעיים למוח בראש מתבצע דרך עצב הוואגוס, הידוע כ"כביש מהיר" של מערכת העצבים. מעניין לציין כי 90% מהתקשורת בכביש זה זורמת מהמעיים למוח ולא להיפך, דבר שמצביע על כך שהמעיים משדרים הוראות למוח. בנוסף, המעיים מייצרים 95% מהסרוטונין בגוף, הנוירוטרנסמיטר המרכזי האחראי על תחושות אושר ורווחה.
השפעת המיקרוביום
הקשר בין שני המוחות מתפתל עוד יותר, שכן טריליוני חיידקים במעיים (המיקרוביום) משפיעים ישירות על תפקודם. מחקר ב-UCLA הראה שנשים שאכלו יוגורט עם פרוביוטיקה במשך חודש חוו שינויים מדודים באזורים במוח הקשורים לעיבוד רגשי. חיידקי המעיים אף יכולים לשנות את האישיות של הפרט; חוקרים ערכו ניסויים בעכברים שאותם הצליחו לגרום לשינוי התנהגותי לאחר השתלה של חיידקי מעיים מעכברים אמיצים.
השפעת המוח השני על קבלת החלטות
מחקרים חדשים מראים כי המוח השני משפיע על קבלת החלטות היומיום. כשעורכים ניסויים, כמו אלו שנערכו באוניברסיטת אוקספורד, נמצא כי אנשים שצרכו פרוביוטיקה נטו לקחת פחות סיכונים כספיים. לא זו בלבד, אלא שגם במרוצת זמן, המעיים "זוכרים" טראומות ולחצים, כפי שמודגם במחקר ישראלי במכון ויצמן.
מהפכה טיפולית
תובנות אלו מובילות לגישות טיפוליות חדשות. בבית החולים הדסה כבר מבוצעים ניסויים לטיפול בדיכאון באמצעות השתלות צואה – העברת חיידקי מעיים מאדם בריא לחולה, עם הצלחות ניכרות בקרב 60% מהמטופלים. חברות ביוטכנולוגיה בישראל פועלות כדי לפתח טיפולים מותאמים אישית המבוססים על ניתוח המיקרוביום.
תזונה כתרופה למוח
ההבנה החדשה לגבי הקשר שבין המעי למוח משנה גם את הגישה לתזונה. מזונות מותססים כמו כרוב כבוש, קפיר וקימצ'י נחשבים כיום ל"מזון מוח" אמיתי. מחקר מהטכניון הדגיש ששילוב של סיבים תזונתיים ופרוביוטיקה שיפר ביצועים קוגניטיביים ב-23% בקרב קשישים.
מסקנות
הקשרים המעורבים בין המוח למעיים הם מהחידושים המרתקים ביותר במדע כיום. ככל שנשכיל להבין את הקשר הזה טוב יותר, יש סיכוי לפתח טיפולים אפקטיביים יותר למחלות נפש, הפרעות נוירולוגיות ולהקנות שיפורים ביכולות קוגניטיביות של אנשים בריאים.