המחיר הבלתי נראה: מהן ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על הסביבה?

מחקר חדש חושף את ההשפעה הסביבתית של מלחמת חרבות הברזל

מחקר חדש מצביע על השפעות סביבתיות חמורות הנובעות ממלחמת חרבות הברזל, המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. על פי הממצאים, העלות הסביבתית ארוכת הטווח של המלחמה עלולה להיות גבוהה מהפליטות המשולבות של מדינות כמו קוסטה ריקה ואסטוניה בשנת 2023.

טביעת רגל פחמנית של המלחמה

במהלך 15 החודשים הראשונים למלחמה, טביעת הרגל הפחמנית תעלה על הפלטות השנתיות של כ-100 מדינות, והמצב יחריף את החירום האקלימי הגלובלי. כלפי ההרס והבנייה מחדש בעזה, מחקר מעריך את עלות הפחמן ב-31 מיליון טון CO2.

תרומת הפליטות ממקורות שונים

יותר מ-99% מהפליטות ממלחמת חרבות הברזל נובעות מתקיפות אוויריות ותמרונים קרקעיים. מסתבר כי כ-30% מהפליטות הגיעו מרכיבי אספקה צבאיים מארצות הברית, בעוד שרק 0.2% מהפליטות נגרמו על ידי דלק בונקרים ורקטות של חמאס.

השפעות אקלימיות באזור המפרץ

המחקר מדגיש גם את הפגיעות של אזור המפרץ לאירועי מזג אוויר קיצוניים. התחממות גלובלית גורמת לעלייה באירועים קשים, כמו בצורות, מדבור, והידרדרות סביבתית, מה שמוביל למספר שיא של פליטים.

דחיפות שיקום הסביבה

אסטריד פואנטס, דווחת מיוחדת של האו"ם, הדגישה את הצורך הדחוף להפסיק את המלחמה ולוודא שישראל וכל המדינות מקיימות את החוק הבינלאומי. בשיקום עזה לבדה, צפויות לייצר כ-29.4 מיליון טון פליטות CO2, המספיקות להעמיד את המצב הסביבתי על כף המאזניים.

המחקר המפורט, המיועד לבחינה על ידי כתב העת start Earth, מציע תחזית נוספת לגודל הנזק הסביבתי הנגרם ממדינאות עם ישראל, וכיצד ניתן להשפיע על זכויות האדם והסביבה בטווח הארוך.

במצב הזה, על מדינות ועסקים לקחת אחריות על הנזק האקלימי והסביבתי הנגרם מהמלחמות ולעודד ניקוי ושיקום פני השטח לאחר העימותים.

בתמונה: הרס בעזה כפי שנצפה מהגבול עם ישראל