"אם אין נכות – לא אקבל כלום": סיפורם של מחלימי הסרטן הנשכחים

קשיים לאחר הטיפול

בישראל מאובחנים בכל שנה כ-30 אלף חולי סרטן חדשים, והמעבר משלב הטיפול לשחרור מבית החולים מהווה אתגרים משמעותיים נוספים. אסתי ברגר (46) מירושלים, שחלתה בסרטן השד, משתפת את تجربתה: "ברגע שסיימתי את הטיפול האחרון, העובדת הסוציאלית כבר ידעה שמבחינת המערכת נשארתי לבדי".

ברגר מדברת על האי-ודאות שהיא חווה לאחר סיום הטיפול: "מבחינת הביטוח הלאומי, ברגע שעשית ניתוח וכימותרפיה, הם יוצאים מהתמונה. אבל הכימו הוא לא העניין. צריך לשנות את ההגדרה 'מחלים מין סרטן'".

חוסר במידע

סקר חדש של עמותת "אולקן", המאגד את כלל עמותות חולי הסרטן בישראל, מצביע על הקשיים שמתגלעים לאחר הטיפול. לפי הסקר, 55.6% מהמחלימים לא קיבלו כלל מידע על זכויותיהם, או שקיבלו מידע חלקי בלבד. רק 9.9% מהמחלימים דיווחו כי קיבלו מידע מקיף לגבי הזכויות המגיעות להם.

בנוסף, 27.2% מהנשאלים לא קיבלו כלל מידע, ו-36% לא מיצו את זכויותיהם באופן מלא, פשוט כי לא ידעו שהן קיימות.

תמיכה נפשית והקשיים הנלווים

הסקר מציג גם מצב נפשי קשה בקרב המחלימים. 60% מהמחלימים דיווחו כי נזקקו לתמיכה נפשית במהלך הטיפולים ולאחריהם, ואולם רק 10% מהם קיבלו תמיכה מספקת ממערכת הבריאות הציבורית. רק 19% הרגישו להרגיש באמת מחלימים עם סיום הטיפול, ו-30% רק אחרי מעקב ממושך.

כמעט שליש מהמשתתפים (28%) ציינו כי אינם מזדהים עם המונח "מחלימים", אלא מעדיפים את המונח "מתמודדים" או "שורדים".

צרכים ובקשות מהמערכת

בפרט, 51% מהנשאלים טוענים כי נאלצו לשלם מכיסם עבור ייעוץ פרטי או עו"ד כדי למצות את זכויותיהם הביטוחיות, ו-11% אף ויתרו על מיצוי זכויותיהם בטענה שהליך זה מורכב מדי.

עוד מצא הסקר כי 78% ממשתתפי הסקר רואים צורך בהרחבה של סל השירותים למחלימים. גיא תבורי, מנכ"ל עמותת "אולקן", עצמו מחלים מסרטן, ציין: "המחלימים מגיעים לקו הסיום וכולם מסביבם מתפזרים, בעוד הם מנסים להבין מה קרה כאן". הוא קורא לדוגמה לאפשר למחלימים לנשום שנייה ולהתאושש לפני שיחזרו לעבודה ולשגרה.

בזמן שמחלימים מתמודדים עם אתגרים רבים, ישנה חשיבות רבה לשינוי המערכת כדי להקל עליהם בזמן קשה זה