מיתוג מחדש של ג'יהאדיסט: אשליית הסדר בסוריה

ההשפעה של ממשל א-שרע

מיתוג מחדש של הממשל הסורי תחת אחמד א-שרע לא מנטרל את הג'יהאדיזם, אלא מנרמל אותו. הטענה כי א-שרע מסוגל לייצר סדר במקום כאוס לא נראית מחזיקה, ומובילה לשאלה המרכזית: האם אכן התרחש סדר, או שהכאוס פשוט עטף בחבילה חדשה?

שאלת הסדר והיציבות

סדר מדיני משמעו שלטון יציב, הגנה על אזרחים, וריסון של כוחות חמושים. בפועל, מה שנוצר בסוריה הוא כפיה סלקטיבית והעצמה של מיליציות חמושות. העימותים האחרונים עם כוחות כורדיים והתקפות על מיעוטים מצביעים על כך שהאלימות לא רק שלא נפסקה, אלא סווגה כ"פעולות ביטחון פנימי".

מדיניות אמריקאית חדשה

שינוי המדיניות האמריקאית, שהובלה על ידי טום באראק, הבהיר שהכוחות הכורדיים נתפסים כיום כמיושנים ושלטון בראשות אסלאמיסטים הפך לבלתי נמנע. כל עוד דאעש מדוכא באופן סמלי, העדפת ארצות הברית היא לייצב את המצב הנוכחי על פני חיפוש אחר פתרון ארוך טווח.

התוצאות המוסריות והאחריות

מדיניות זו, המסתמכת על התחמקות מהבעיות, מובילה לעלייה בכמות הקורבנות. המשפט הבינלאומי מעניק חסינות למדינות כושלות, אך לא עוצר מהאחריות המוסרית המוטלת על המעצמות. הכוונה לעיתים חשובה יותר מהתוצאה, והקורבנות ממשיכים לשלם את המחיר.

ישראל ותפקיד האזורי

בעוד וושינגטון מתנהלת במעורבות מצומצמת, ישראל מתייצבת כשחקן עיקרי המבקש להתמודד עם האסלאמיזם באופן ישיר. זהו אתגר שישראל לא תוכל לעמוד בו לבד, ונדרשת קואליציה חדשה עם בעלי ברית באירופה ובארצות הברית.

סיכום

מה שנדחה היום, יחזור מחר מדמם יותר וקשה יותר לשליטה. הסכסוך בסוריה מהווה תזכורת לחוסר היכולת לטפל בבעיות על ידי טאטואן מתחת לשטיח. העולם זקוק לתגובה מחושבת ואחראית, וזוהי הזדמנות הכרחית לאירופה ולארצות הברית להפעיל כוחות כדי לשנות את המצב