הנחתת תעופה במינכן: רחפנים לא מזוהים מפסיקים את התנועה האווירית

אירועי חדירה בשדה התעופה

באחד משדה התעופה המרכזיים בגרמניה, מינכן, הופסקה לאחרונה התנועה האווירית האזרחית בעקבות דיווחים על רחפנים לא מזוהים שחדרו לאזור הסטרילי של השדה. מדובר באיום חמור, שכן מזל"ט שפוגע במטוס במהלך ההמראה או הנחיתה עלול להוביל לתוצאות קטלניות. תוך שעות ספורות נסגרו המסלולים והטיסות הופנו ליעדים חלופיים, דבר שהוביל לכך שאלפי נוסעים נתקעו.

הדו"ח שפורסם על ידי AP News עורר בהלה ברחבי אירופה, והדגיש את הפוטנציאל ההרסני של רחפן קטן מספיק כדי לשבש מערכת תעופה אזרחית שלמה. בנוסף, קיימים דיווחים על תקריות דומות ממדינות נוספות ביבשת.

תקריות נוספות בגרמניה

על פי רשויות התעופה הגרמניות, עד ספטמבר 2025 נרשמו 172 תקריות של חדירות רחפנים או הפרעה לתעופה האזרחית. מכון OSW הפולני והמגזין The War Zstart ציינו כי גרמניה ניצבת בפני פערים חקיקתיים וטכניים חמורים בהתמודדות עם איום הרחפנים. איום זה מהווה תזכורת לכך שהסיכון אינו מקומי בלבד, אלא יבשתי, עם השלכות חברתיות, כלכליות ואפילו ביטחוניות.

המצב בישראל

מצב זה מהווה נקודת השוואה מהותית לישראל, שם התופעה גרועה עוד יותר. לאורך הגבול הדרומי של ישראל, בין סיני לנגב, מתפתחת מגמה מדאיגה. רחפנים ממריאים מהצד המצרי וחודרים אל השטח הישראלי לצורך הברחת אמצעי לחימה, תחמושת, סמים ולעיתים גם בעלי חיים. לפי דיווחים שפורסמו, יותר מ-100 רחפנים נכנסו לישראל בחודש אחד בלבד, ואף רבים מהם היו חמושים.

בין יולי לאוגוסט 2025, חטיבת פארן דיווחה על 384 חדירות רחפנים, עם מאות תקריות נוספות של מבריחים משני צדי הגבול. התופעה הזאת מדאיגה במיוחד, שכן היא משלבת פשע מאורגן וטרור חוצה גבולות.

אתגרים בפני כוחות הביטחון

כוחות הביטחון בישראל מתמודדים עם אתגרים משמעותיים. האחריות למניעת החדירות מתחלקת בין צה"ל, המשטרה והשב"כ, כאשר כל גוף מגלה קשיים בהתמודדות עם האיום. למרות התקציבים הגדולים המושקעים בהגנה על הגבול, פונקציות האכיפה אינן פועלות בסינרגיה מספקת.

משפחות הפשע בנגב מנצלות את הפערים באכיפה, והמצב הזה יוצר אנרכיה נרחבת לאורך הגבול. רחפנים טסים בעוצמה בלילה, בזמן שגבול ישראל נשאר פתוח ברובו.

הצעות לפיתרון

כדי להתמודד עם האיום ההולך ומתרקם, יש להכריז על רחפנים כאיום אסטרטגי. צעדים אפשריים כוללים:

1. קביעת יחידה בין-תחומית: להקים צוות שיכלול את צה"ל, שב"כ, משטרה, פרקליטות ורשויות המכס כדי לתאם ולנהל את המאמצים הביטחוניים והאכיפה.

2. השקעת טכנולוגיות מתקדמות: לפתח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים נגד רחפנים, כולל שיבוש RF, מכ"מים וחיישני אזהרה.

3. לחץ דיפלומטי על מצרים: להפעיל לחץ על מצרים להפסיק את ההפרות החוצות גבולות ולחייב אותה לפעול נגד איומי הג'יהאד בסיני.

4. חקיקה מחמירה: לחוקק חוקים נוקשים יותר שיביאו לעונשים חמורים על הברחות באמצעות רחפנים.

5. התאמת כללי פתיחה באש: לשדרג את התפיסה הביטחונית של צה"ל בהתאם למציאות האווירית החדשה.

מסקנות

כשהגבול אינו מוגן כראוי, הוא הופך לנתיב חופשי לפעילות עוינת. אם אירופה חוותה בהלה ממזל"ט אחד מעל מינכן, ישראל מתמודדת עם מאות רחפנים מדי שבוע. המצב בדרום מצריך מהמדינה לערוך שינויים דרסטיים כדי להתמודד עם האיומים הפנימיים והחיצוניים המתרקמים.