יתקבל אור ירוק לפיטורי רונן בר? הממשלה דורשת מבג"צ לבטל את הצו

פנייה לבג"ץ

ממשלת ישראל הגישה פנייה לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את צו הביניים המונע את פיטוריו של רונן בר, ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ). פנייה זו הוגשה בעקבות בקשה שהגישו משפחות חטופים ומשפחות שכולות, אשר טוענות כי יש לבחון מחדש את ההחלטה בשל "שינוי הנסיבות המהותי".

הבסיס לבקשה

עו"ד יהודה פואה, המייצג את משפחות החטופים, כתב כי "מכלל הפרסומים עולה תמונה מטרידה של שימוש פסול במשאבי אחד הארגונים הרגישים ביותר במדינה". הוא ציין כי מצב זה יוצר משבר אמון חסר תקדים בין הדרג הממונה לשלטון הנבחר ומסכן את ביטחון המדינה.

ממשלה רואה את הצו כמי שחוסם את יכולתה לפטר את בר ומסכן את יחסי החוץ ואת שיתוף הפעולה המודיעיני עם המדינות השותפות, זאת בעקבות אובדן האמון מצד הממשל האמריקאי.

התייחסות ממשלתית

עו"ד ציון אמיר, המייצג את הממשלה, טען כי "כפיית המשך כהונתו של ראש השירות בצו ביניים שיפוטי בשעה שהממשלה הביעה חוסר אמון מוחלט" מהווה סכנה גדולה. הוא ציין כי יש חובת תיאום והתאמה בין ראש השב"כ לממשלה ושהמשך כהונתו של בר בצורה כזו שוחק את מעמד המוסד ופוגע בתפקודו.

חשיפות נוספות

בעקבות פרשת ההדלפות מהשב"כ, בה נחשפו פרטים על מדיניות מעצרים בעייתית, התקיים תיקון במעמדו של ראש החטיבה היהודית בשירות. המידע הנחשף יוצר חשש מפעולות לא תקינות המנוגדות לעקרונות השירות.

פואה ביקש מבית המשפט להכיר בשפיטת המצב הנוכחי, שלטענתו, אינו מאפשר לראש השירות לפעל באפקטיביות למען הציבור.

מסקנה

יהודה פואה, המייצג את משפחות החטופים, מסר כי "המצב החדש שנוצר בעקבות הגלויים החדשים בפרשת בר-גייט הופכים את החסינות שהעניק בית המשפט לרונן בר לסכנה מוחשית לביטחון ישראל". כעת, תלויה ההחלטה בידיו של בג"ץ, אשר יידרש להחליט אם לבטל את צו הביניים שיש לו השלכות קריטיות על שמירת הביטחון והאמון הציבורי במוסדות המדינה