הממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 3 מיליארד שקל. מה המשמעות?

רקע על הקיצוץ הרוחבי

בשבוע שעבר, לקראת אישור תקציב 2025 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הודיעה הממשלה על קיצוץ רוחבי בגובה של כ-3 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה לשנת 2025. מדובר בקיצוץ של 4.3% מהוצאות הממשלה שאינן מחויבות, שנועד לעמוד בתקרת הגירעון שהוגדרה לשנה זו, שהיא 4.9% מהתוצר.

הקיצוצים המסתמנים

הקיצוץ הממשי ביותר עומד על כ-860 מיליון שקל במשרד הביטחון. בנוסף, משרד התחבורה צפוי לעבור קיצוץ של כ-296 מיליון שקל, מערכת החינוך תיתקל בהפחתה של 288 מיליון שקל, המשרד לביטחון לאומי יקצץ 176 מיליון שקל, והמשרד לרווחה ייאלץ לקצץ 116 מיליון שקל.

הצעת משרד האוצר

כדי להקטין את הצורך בקיצוץ, משרד האוצר הציע להגדיל את ההכנסות, למשל דרך מאבק בהון השחור, כולל הטלת חובת דיווח על הכנסות משכירות. עם זאת, יו"ר ועדת הכספים התנגד, ולאחר מכן הממשלה נשלחה לצמצם הוצאות.

מה ההשלכות של קיצוץ רוחבי?

התקציב הממשלתי, כמו התקציב המשפחתי, אינו אינסופי ודורש ניהול אחראי ועקביות. כאשר הצרכים חורגים מהמאושרים, הממשלה פונה פעמים רבות לקיצוץ רוחבי אחיד – או ל-"פלאט", כפי שנקרא בפי אנשי מקצוע. זהו פתרון המנגיד צמצום של אחוז מסוים מכל המשרדים, כאשר כל משרד תורם בהתאם לגודלו היחסי.

השפעות אפשריות על השירותים האזרחיים

לציבור יתכנו השלכות רבות מהקיצוץ, כולל צמצום שירותים בתחום הרווחה, השפעה על מערכת החינוך, ועיכובים במיזמים אסטרטגיים במשרדים כמו התחבורה והבריאות. יש שאלות רבות שנותרו ללא מענה, כגון אילו שירותים יפגעו במיוחד וכיצד יוערכו סדרי עדיפויות בתוך הממשל.

המורכבות של קביעת סדרי עדיפויות

למרות התנגדויות רבות, הממשלה לא קובעת מענה על שאלות מרכזיות אלו כתנאי לאישור הקיצוץ הרוחבי. הפוליטיקאים מדברים על הצורך במשילות, אך כאשר מדובר בתקציב, לא נראה שיש רצון לקבוע סדרי עדיפויות באופן שקוף ומדויק.

קיצוץ רוחבי כזה מעלה שאלות רבות לגבי ניהול נכון של המשאבים הציבוריים והיכולת של הממשלה לפעול באופן אחראי גם בעיתות קשות.

במהות, "פלאט" הוא מה שקורה כאשר ממשלות בוחרות לא להחליט ולהתמודד עם האתגרים התקציביים באופן אפקטיבי