המרוץ לסל התרופות לשנת 2026 החל
המרוץ לסל התרופות לשנת 2026 החל היום (חמישי), עם פרסום הרשימה המלאה של התרופות והטכנולוגיות שהוגשו לבחינה באגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות. ברשימה מופיעות 568 תרופות ולצדן כעשרות טכנולוגיות, שמתוכן תיבחר עד תחילת 2026 רשימה מצומצמת של כ־100 תרופות שייכנסו לסל ויינתנו לחולים ללא תשלום.
בעיות תקציב וגיוס תוספות לסל
עם זאת, השנה מצטיירת בעיה חמורה: אין עדיין תקציב מוסכם לתוספת הסל. בשנת 2025 הסתכמה התוספת ב־650 מיליון שקלים, בזכות הסכם רב־שנתי מכוחו אפשרה תוספת דומה גם בשנים קודמות. אולם הסכם זה פקע, וכרגע אין שר בריאות קבוע שיחתום על הסכם חדש. אם לא יימצא פתרון תקציבי, לא ניתן יהיה לממן תרופות חדשות בסל. גורמים מקצועיים מזהירים כי נדרשת תוספת גבוהה בהרבה – בסדר גודל של 2 מיליארד שקלים לפחות.
כינוס ועדה ציבורית
בשנה הקרובה, אמורה לקום הוועדה הציבורית להרחבת הסל – גוף שבו חברים נציגי קופות החולים, משרד הבריאות, כלכלנים, אנשי ציבור ואתיקה. את החברים בוועדה אמורים למנות שרי האוצר והבריאות, ובינתיים לאחר התפטרות השר משה בוסו, ככל הנראה השר יריב לוין ימלא את מקומו לצורך המינוי. בשנים האחרונות עמדה בראש הוועדה פרופ' דינה בן יהודה.
תרופות בולטות בהגשה
כמו בכל שנה, גם השנה מוגשות לסל תרופות בולטות, ובהן שתי זריקות ההרזייה הפופולריות וויגובי ומאונג'רו, שלא אושרו בשנה שעברה אך ממשיכות להימכר בהנחה דרך הביטוחים המשלימים של הקופות. לצד זאת הוגשו תרופות חדשניות למחלות קשות כמו קיסאנלה ולקימבי – תרופות שמעכבות את הידרדרות האלצהיימר בשלביו הראשונים, קובנפי לטיפול חדשני בסכיזופרניה עם פחות תופעות לוואי ואלוידיס, תרופה לילדים חולי דושן.
חיסונים ותרופות נוספות
בגזרת בריאות הציבור, השנה הוגשו חיסונים נגד קורונה, הרפס זוסטר (גם מתחת לגיל 65), מנינגוקוק אלים לתינוקות (שלא נכנס לסל כבר יותר מחמש שנים), סטרפטוקוק ואבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף לאוכלוסיות בסיכון. בנוסף, נוספות תרופות לטיפול במיגרנה, בעיות עיניים ודיכאון, כולל הרחבת ההתוויה של ספרבטו, תרופה המבוססת על קטמין, גם לחולים עם דיכאון בדרגה בינונית עד חמורה.
אזהרת האגודה לזכויות החולה
נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, מזהירה מעיכובים בעבודת ועדת הסל ומתקציב חסר: "השנה נאבקים מטופלים רבים בישראל מול תקציב בריאות מתכווץ – שאינו תואם את קצב הגידול באוכלוסייה ובאוכלוסיית החולים בפרט".
וינר ציינה כי "בשנת העבודה החולפת חלה דחייה בלוחות הזמנים בקבלת ההחלטות. אנו מזהירים כי כל דחייה נוספת או השתהות השנה עלולות להוביל לנזקים רפואיים חמורים ואף לאובדן חיי אדם". היא קראה להקמת ועדה קבועה שפעולה לייעול וקיצור התהליכים לעמידה בלוחות הזמנים.
כפי שנראה, התקופה הקרובה תהיה מאתגרת ולחוצה למערכת הבריאות בישראל, כשהיא נדרשת להתמודד עם אתגרים תקציביים משמעותיים