טורקיה-ישראל: היחסים הדיפלומטיים בסערה

ההכרה ברצח העם הארמני ותוצאותיה

ההכרה ברצח העם הארמני עוררה את זעמו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. בעקבות מכן, הוא הודיע על השעיית קשרי המסחר עם ישראל ועל סגירת המרחב האווירי במדינה בפני מטוסים ישראליים. טבח הארמנים בידי העות'מאנים מהווה נושא רגיש, והתגובה החצויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הספיקה לשכנע את ממשלת ארמניה או את הקהילה הארמנית הנוצרית בירושלים, שממשיכה לחיות בהרמוניה עם הקהילות היהודיות והערביות בעיר.

השפעת השלטון האיסלאמיסטי על מדיניות טורקיה

מאז עליית האיסלאמיסטים לשלטון, טורקיה שינתה את פניה והאסטרטגיה שלה. ממשלת ארדואן, שנראה כי היא הקצינה את עמדותיה, שואפת להיבנות כמעצמה אזורית. ניסיונות ארדואן לכפות סדר יום על סוריה מעלים דאגות בישראל, ובכך מסכנים את תהליך הנורמליזציה עם דמשק. המערכה האנטי-ישראלית וההתבטאויות האלימות של ארדואן הצליחו להסית את דעת הקהל בטורקיה.

משברים בין טורקיה לישראל בעשור האחרון

במהלך השנים האחרונות, ישראל וטורקיה חוו מגוון משברים. בין האירועים המרכזיים ניתן למנות את כישלון הממשל האולמרטי במגעים עם טורקיה, את מבצע "עופרת יצוקה" ואת המשט הגרוטסקי למען עזה. ביקורו של הנשיא הישראלי יצחק הרצוג באנקרה במרץ 2022 נראה כנקודת מפנה, אך לא הוביל לשיפור משמעותי בקשרים בין המדינות. מאז המתקפות על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, היחסים הידרדרו, אך לא נותקו לחלוטין.

המצב הגיאופוליטי הנוכחי

המצב הגיאופוליטי הנוכחי מחייב את ארדואן לשקול את יחסיו עם ישראל ועם המערב. אמנם טורקיה היא מדינה אסטרטגית וחברה בנאט"ו, אך ארדואן מצוי במשבר כלכלי חמור, והוא זקוק לתמיכת ישראל לשם חיזוק מעמדו הפוליטי והכלכלי. מאז הסכמי אברהם, ישראל הפכה לגורם מרכזי במזרח התיכון, שיכולה להעניק טובות הנאה לארדואן.

דרישות ליחסים דיפלומטיים נורמליים

כדי לחדש את הקשרים הדיפלומטיים האיתנים, ישראל צריכה לדרוש מארדואן כמה ויתורים משמעותיים. בין הדרישות: קיום יחסים דיפלומטיים מלאים עם מינוי שגרירים, הפסקת הפרובוקציות אחרי מבצעים צבאיים וגלריית התערבויות והשפעות אנטישמיות. באמצעות צעדים אלה, אפשר להשיב את היחסים הנורמליים והידידותיים בקירוב לעתיד.

העם הטורקי אינו אויב, ויש לשאוף לבניית קשרים מחודשים שיתמכו בשיתוף פעולה ובשלום בין המדינות