הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן, שצפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040. המהלך מכוון להמרצת חיפושי גז נוספים בים התיכון ולהפחתת מחירי הגז בשוק המקומי. עם זאת, יש הגורסים כי ההסכם יפגיע בצורה משמעותית בעתודות הגז המקומיות, וכשתגיע העת לייבוא, ייתכן ונשלם מחירים גבוהים יותר.

פרטי ההסכם

לפי ההסכם, במסגרת עסקת הגז ממאגר לוויתן, יימכרו למצרים עד 2040 כ-130 BCM, שמהווים בין 13% ל-15% מהמאגרי גז של ישראל. יתרה מכך, המצדדים בעסקה מדגישים כי היא תסייע בזירוז הקמת תחנות כוח מונעות גז בישראל, דבר שיתרום לתחרות בתחום ולשמירה על מחירי חשמל סבירים.

יתרונות העסקה

בין היתרונות הרבים של ההסכם, ניתן למנות את הכנסת סכומי עתק לקופת המדינה, את האפשרות לפיתוח נוסף של מאגר לוויתן, ואת ההשפעה הגיאופוליטית שיכולה לחזק את הסכמי השלום עם מצרים. במיוחד לאור המצב הביטחוני הנוכחי, שבו ישראל מעוניינת בהפחתת המתיחות בגבול.

חששות לגבי עתודות הגז

מנגד, מתנגדי ההסכם טוענים כי זהו מהלך שיעביר חלק ניכר מהגז שברזרבה הישראלית למצרים, דבר שעשוי להוביל לכך שישראל תהפוך ליבואנית גז תוך 20-23 שנה, כאשר תהיה צורך במקורות חדשים. כל מולקולת גז שתימכר עכשיו היא כזו שלא נוכל לצרוך בעצמנו בעתיד.

תיאוריית הרווחים

לפי תחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה, עד 2048 צפוי המשק הישראלי להרוויח 11.5 מיליארד דולר יותר אם ייצא את הגז, מאשר אם ישמור אותו למשק המקומי בלבד. חישוב זה העלה שאלות רבות, אך הוא שיקף את הכוונה לקבלת רווח מהיר בזמן שההפסד העתידי ייתכן ולא יהיה מהותי.

העתיד הלא ברור

בעקבות ההסכם, הוועדה לבחינת עתיד משק הגז בישראל המליצה להקים תשתיות יבוא ואחסון כדי להכין את השוק לתנאים המשתנים במדינה ובאזורים הסובבים אותה. נראה כי העתיד שייך להעברת גבולות החדשה בתחום הגז, אך כל שינוי עלול להשפיע על מחירי הגז בעתיד ולשנות את אופי השווקים השונים.

תהליך החתימה על ההסכם וביצועו נמצא בעין הציבורית, ושאלת כדאיותו תמשיך להעסיק את הגורמים השונים בשוק בעקבות המחירים, העתודות, והצורך בהכנת התשתיות המתאימות.