צונאמי מדיני על ישראל: קמפיין ההרעבה מהדהד – ובאירופה לא עומדים מנגד
הכרה אפשרית במדינה פלסטינית
ביולי 2025, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הודיע על כוונה להכיר במדינה פלסטינית באופן רשמי במהלך העצרת הכללית של האומות המאוחדות בספטמבר הקרוב. בהתאם לדבריו, ההכרזה נובעת מהמחויבות ההיסטורית של צרפת לשלום בר-קיימא במזרח התיכון. מקרון הדגיש את הצורך בהפסקת אש מיידית בעזה ובמתן סיוע הומניטרי לאוכלוסייה המקומית.
דיווחים על מצב הומניטרי קשה בעזה
דיווחים אחרונים מסוכנויות סיוע בינלאומיות מצביעים על רעב חמור בעזה, עם תת-תזונה נרחבת שתוקפת את האוכלוסייה. דו"ח של "היוזמה לסיווג שלבי ביטחון תזונתי" (IPC) מזהיר כי ספי רעב כבר נחצו ברוב אזורי הרצועה וכי יש צורך דחוף בגישה הומניטרית. בין התופעות העגומות נרשמו מקרים של רעב בקרב ילדים, לפחות 16 בני עשרה מתחת לגיל חמש מתו מאז יולי.
צעדים דיפלומטיים נגד ישראל
במקביל, מדינות כמו בריטניה והולנד טוענות להכרה במדינה הפלסטינית, כשהולנד אף אסרה על כניסתם של שני חברי כנסת ישראלים, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בשל עמדותיהם בנוגע למצב בעזה. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הביע אף הוא מחויבות לפתרון שתי המדינות, הצהרה שזכתה לתגובה חיובית ממשרד החוץ הסעודי.
תגובות בישראל
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתח ביקורת חמורה על ההכרזות מחו"ל, וציין כי המצב הנוכחי מציב איום על ישראל. דובר צה"ל טוען כי אין מצור על עזה ושישראל דואגת לתושבי הרצועה יותר מאשר חמאס. מצהרות אלה נשמעות גם ברקע ההפוגות ההומניטריות שהוכרזו לאחרונה, אך תושבי עזה מביעים חששות כנה לגבי המשך המצב.
לחץ גובר לקראת העצרת הכללית
ההערכה בירושלים היא שהלחץ על ישראל יגבר לקראת העצרת הכללית של האומות המאוחדות, שם עשוי להתגבש חיזוק בהכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית, בשל המצב ההומניטרי הקשה וביקורת הולכת ומתרקמת כלפי מדיניות ישראל בעזה.
בהתמודדות עם השפעות והשפעות הקמפיינים המדיניים, המצב ממשיך להיות נושא חם בשיח העולמי ובסביבת התקשורת