פגיעות בלבנון בעקבות מתקפה ישראלית: אנושיות או טרור?

תקציר הפרויקט של AP

פרויקט שפורסם ביום רביעי על ידי סוכנות הידיעות AP מבקש להעלות חזון של רחמים כלפי אנשים שנפגעו במתקפה הישראלית שנערכה בספטמבר 2024, שהייתה מכוונת לפעילי חיזבאללה באמצעות פאג'רים שהופעלו מרחוק. הפרויקט, שהוצג כמאמר ויזואלי וכטקסט כתוב, מתרכז בשישה לבנונים שנפגעו מהפיצוצים, כולל לוחמים וחללים אזרחיים הקשורים לארגון.

פרטי המתקפה

ב-17 בספטמבר בוצעה מתקפה באמצעות פאג'רים שחולקו בלבנון וחלקים מסוריה, שהתרחשו בו-זמנית. לפי הדיווחים, המתקפה הובילה למותם של 12 אנשים ופציעות של מעל 3,000. ישראל טוענת כי המכשירים נמסרו רק לפעילי חיזבאללה והבדיקות ברבות עשו שיהיה מסודר כך שרק האדם המחזיק בפאג'ר ייפגע.

עדויות של נפגעים

פרויקט ה-AP כולל עדויות ממקור ראשון של הנפגעים. מהדי שירי, שהזוהה כלוחם חיזבאללה, מצוטט באומרו, "כלום לא עמד בדרכנו," בהתייחסו לנישואיו שנערכו בשיחת וידאו במהלך שיקומו. שרה ג'עף, אישה בת 21 שהחזיקה בפאג'ר של קרוב משפחה, אמרה: "אלוהים לא מטיל עלינו את מה שאיננו יכולים לשאת."

תיאור הנפגעים

בעוד ששת הנפגעים המוצגים בפרויקט הם חברי חיזבאללה או קשורים ישירות לפעילי הארגון, כולל לוחמים ופקידים, נידונים גם מקרים כמו של חוסיין דחייני בן ה-12, שאיבד עין ומספר אצבעות. אמו, פאטן חיידר, תיארה את המקרה כ"סיוט נוסף." עוד אנשים המופיעים בפרויקט הם מפיקי אירועים, מורים דתיים, וילד צעיר, כולם מתארים את הפגיעות מהפיצוצים ואת ההשפעות ארוכות הטווח על חייהם.

חסר בפרויקט

למרות שמדובר בפרויקט מקיף עם עדויות מפורטות ותמונות של הנפגעים, ניכרת היעדר התייחסות לתפקיד הצבאי הרחב של חיזבאללה. באי דיוק ישיר, לא הוזכרו מספר מדינות מערביות, כולל ארצות הברית, המגדירות את חיזבאללה כאירגון טרור. בפרויקט גם הוכרה ההצהרה של הצבא הישראלי כי המתקפה כוונה נגד פעילי חיזבאללה, אולם הקשר האסטרטגי הרחב יותר של המתקפה לא הודגש.

ההיבט האנושי

צילומים המשלימים את המאמר מציגים חלק מהנפגעים בסביבות ביתיות או עוסקים בפעולות שיקום, מה שמחזק את המוקד האנושי של הדיווח. אנשים המוצגים מתוארים בפרטים אנושיים, כמו מקצועותיהם לפני הפציעה, חיי המשפחה שלהם, ותהליך השיקום הפיזי והרגשי שהם עוברים.

האם זהו ייצוג של רחמים על נפגעים או ניסיון לטפח נראטיב שונה על חיזבאללה כאזור בו נפגעים הם גם קורבנות? השאלה הזו נשארה פתוחה בעקבות הפרויקט