הפסגה המשולשת ישראל-יוון-קפריסין: חיזוק קשרים מול האיום הטורקי
הדים ברחבי העולם
הפסגה המשולשת בין ישראל, יוון וקפריסין, שהתקיימה השבוע בירושלים, עוררה תשומת לב רבה על רקע הידוק הקשרים בין המדינות לאור האיום המשותף מצד טורקיה. במהלך המפגשים, הניבו המנהיגים סיכומים וצעדים כלכליים משמעותיים, אחד מהם הוא התוכנית לחיבור מאגרי הגז הישראליים, לוויתן, תמר וכריש-תנין, למתקני LNG (הנזלת גז) בקפריסין.
סיכומי הפסגה
בכיר ישראלי ובכיר יווני, שנכחו בפסגה, צינו שהצדדים מקווים כי ההכנסות הצפויות מיצוא הגז יאפשרו גיוס מימון לחיבור הצנרת בין המדינות, וכך יימנעו מהממשלות עצמן לספק מימון ישיר לפרויקט. בנוסף, צפויה להתחיל פריסת כבלי החשמל בין ישראל לקפריסין, כחלק מפרויקט האינטרקונקטור לחיבור רשת החשמל הישראלית עם זו האירופית.
חיזוק יצוא הגז
עם כניסתו של אלי כהן לתפקיד שר האנרגיה, נבחנות אפשרויות רבות לביזור יכולות יצוא הגז הישראליות, כולל מתקני LNG ביבשה ובים. נכון להיום, ישראל מייצאת גז לשני כיוונים בלבד: לירדן ומצרים. ירדן, בעלת משק קטן, ניזונה משני כיוונים, כאשר מצרים מתמודדת עם ירידה בהפקת הגז המקומית, מה שמוביל פער שישראל ממלאה.
יצוא למצרים ולקפריסין
נתוני משרד האנרגיה מצביעים על עלייה משמעותית בייצוא הגז מישראל, שרשם בשנה שעברה 13.2 BCM. ההסכם עם מצרים, לרכישת 130 BCM גז טבעי, מהווה חלק מרכזי בהסכם בינלאומי חשוב, אף על פי שהביקורת כלפי העסקה קיימת. בניגוד לכך, היצוא לקפריסין מתוכנן כולו עבור מתקני LNG, ומיועד למכור את הגז בשוק העולמי.
התייחסות לטורקיה
עם זאת, חיבור תשתיות הגז הישראליות לקפריסין מצריך התייחסות לאיום המשותף מצד טורקיה. טורקיה אינה מכירה בזכויות המים הכלכליים של קפריסין ומאתגרת את גבולות הים במזרח הים התיכון. הממשלה הקפריסאית ציינה את מחויבותה לשתף פעולה אזורית על בסיס החוק הבינלאומי, אך המצב הטורקי יוצר מתיחות רבה.
סיכום
הפסגה בירושלים מסמנת עידן חדש של שיתוף פעולה בין המדינות במאבק נגד האיומים, ומציגות קו כלכלי חדש בתחום האנרגיה, המבוסס על תרומות הדדיות והבנה סמויה של האתגרים הפוליטיים בגזרה.
כדי לחוות את האזור בצורה טובה יותר, ניתן להזמין מלונות דרך כאן