הצעת חוק הגיוס: ניתוח כלכלי ומשמעויות נוספות

סערה ציבורית בעקבות הצעת החוק

הצעת חוק הגיוס שהונחה על שולחן הכנסת על ידי בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, עוררה סערה ציבורית רחבת היקף הנוגעת לשוויון בנטל. עם זאת, הניתוח הכלכלי של ההצעה ומשמעויותיה כמעט ולא נדונה בצורה מעמיקה. ההצעה כוללת שינויים מהותיים, כגון ביטול הדרישה למכסה של לוחמים קרביים והכללת שירות אזרחי-ביטחוני כחלק ממכסת המתגייסים השנתית.

סנקציות ועונשים

בין הסנקציות המוצעות ניתן למצוא איסור הוצאת רישיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל עד גיל 26, לצד סנקציות כלכליות למי שיפר את מכסת המתגייסים. ראש ממשלה בנימין נתניהו מבצע גזירות דרסטיות על תקציב הביטחון, דבר שמוביל לביקורות מהאוצר, שמתריעים על האפשרות להעלאת מסים חדשים.

ביקורת האוצר על הצעת החוק

באוצר הביעו ספקות לגבי היכולת של הצעת החוק להגדיל את שיעור המתגייסים מהמגזר החרדי, והדגישו כי המתווה אינו צפוי לצמצם את היקף ימי המילואים במשק ואינו מפחית את הנטל על המשרתים בצה"ל. בחוות הדעת שפורסמה על ידי אגף התקציבים צוין כי העלות הכלכלית של כל חייל מילואים עומדת על כ-50 אלף שקל לחודש, עם עלויות עכשוויות שנאמדו ב-120 מיליארד שקל אובדן בפעילות הכלכלית ו-70 מיליארד שקל בעלויות ישירות.

גיל הפטור וחסרונותיו

בין הסעיפים המטרידים את האוצר נמצא גם מנגנון "גיל הפטור", המונע מהצעירים החרדים להשתלב בשוק העבודה עד גיל 26. המנגנון הזה, שהיווה בעיה גם בעבר, לא הצליח להוביל לגיוס חיילים והרוויח בעיקר נזק כלכלי, המגביל את אפשרויות העבודה וההשכלה שלהם.

שיקום מערכת ההטבות

לפי המתווה שהציג ביסמוט, יינתן חלק מן ההטבות המוענקות כיום למגזר החרדי, אך באוצר מציינים שמהלך זה עלול להחליש את המניע להתגייס. קיימת חשש ממשי שזכאות למימון מסויים לא תוביל לתוצאה רצויה, ורק תוסיף לכבידתו של הגיוס.

תחזיות כלכליות לעתיד

מכון אהרן למדיניות כלכלית בתחום המלחמה צופה שחברות המילואים ידרשו 60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. אם נביא בחשבון את התוכניות לעשר השנים הקרובות, נדרש גיוס של כ-12 אלף חיילים נוספים מדי שנה כדי למלא את החסר. התחזיות לשיעור תפקוד במגזר החרדי מצביעות על כך שהחוק הנוכחי לא יביא לתוצאות מחמיאות.

הכוונה לשינוי במדיניות הגיוס

באוצר מציעים שינויים אפשריים כחלק מההסדר החדש, כשהם מציינים כי על מנת לתמרץ גיוס, יש להקל בחוק ולשלול הטבות מסוימות בלבד. קיים גם הצורך לפתח תוכניות אסטרטגיות שתעזורנה לשילוב החרדים בשוק העבודה, ללא קשר לחוקי הגיוס.

לסיכום, הצעת החוק מעלה שאלות רבות הן בצד הציבורי והן בצד הכלכלי, כאשר ברור כי יש צורך במעבר לשיח שיבחן את המשמעויות הכלכליות והחברתיות של המהלך הקרוב.