בקרב על הגיוס, החרדים איבדו יכולת מיקוח

הביקורת על הפטור מגיוס

הפטור של הציבור החרדי מגיוס לצה"ל מעורר בעיות משפטיות ואתיות רבות. יש המאמינים שהפטור הוא בלתי מוצדק ואף בלתי מוסרי, אך לגיטימי מבחינת השלטון. ניסיונות לבטל הסדר זה באמצעות אמצעים משפטיים שיבשו את המאמצים להשגת פתרון אמיתי, ועיכבו את ההתפתחות של מדינת ישראל.

המציאות המשפטית

המשפט החוקתי אמור להגן על מיעוטים מפני עריצות הרוב, ולא להגן על רוב מפני מיעוט שמנצל את יכולת המיקוח שמקנים כללי המשחק הפוליטי. יש הסבורים כי זכותו של הרוב לקבוע שעדיפות שירות צבאי לא יכולה להידחות על ידי תופעות של יתרונות סקטוריאליים.

הכוח של המיעוט החרדי

המיעוט החרדי, המהווה כ-13% מהאוכלוסייה, הצליח להכין הסדר חוקי מיטיב, זאת בשל חוסר ההתנגדות מצד ה-87% הנותרים. לאורך 77 השנים האחרונות, נֶשָׁא זה היה נושא גלוי וידוע בעשרות מערכות בחירות, תוך שהחרדים הטילו את מלוא זכויות ההצבעה שלהם על משבצת ההטבות הסקטוריאליות.

השינויים במפת הפוליטיקה הישראלית

נראה כי עם השנים במשך הדורות, סדרי העדיפויות של הציבור משתנים, ושאלת גיוס החרדים תופסת מקום מרכזי יותר. פגיעה ביכולת המיקוח החרדית מתחילה כאשר הציבור החרדי נוטה ימינה בנושאי חוץ וביטחון, לעיתים בניגוד לרצון מנהיגיו.

ההשפעות על הנדלן ובנדל"ן

האיום בשיתוף פעולה עם השמאל במגוון נושאים אינו משכנע, וזאת בשל חוסר ההסכמה ההולך ומתרקם בתודעת הציבור. המפלגות החרדיות לא מצליחות להעריך את עוצמת השינויים אשר צפויים לבוא, והשינויים הללו עשויים להביא לפגיעות כלכליות ותרבותיות קשות עבור הציבור החרדי.

תהליך השינוי והאתגרים

שינוי לטובה ידרוש מהחרדים לוותר על הרגלים מסורתיים. יצטרכו להתמודד עם עוני מתמשך בתקופת המעבר, גם אם ילדים לא יהיו רעבים ממש. השינוי הזה יהיה כואב, ובמהלכו הציבור הישראלי צריך להעניק תמיכה מבלי לפגוע בשורשים התרבותיים והדתיים.

לסיכום, חברות ישראל צריכה לגשת לתהליך זה בתבונה, מתוך הבנה שהשינוי חיוני לקידום החברה כולה.