השפעת נתוני הקורונה על דרישות הקבלה לאוניברסיטאות בישראל.

השפעת נתוני הקורונה על דרישות הקבלה לאוניברסיטאות בישראל

בשנת 2020, כאשר מגפת הקורונה התפשטה ברחבי העולם, היא לא רק השפיעה על הבריאות הציבורית והכלכלה, אלא גם שינתה את תהליך קבלת ההחלטות בסקטור ההשכלה הגבוהה בישראל. אוניברסיטאות רבות מצאו את עצמן נדרשות להתאים את תוכניותיהן ודרישות הקבלה שלהן למצב החדש והמשתנה במהירות.

שינוי בהערכה ובהחלטה

במהלך משבר הקורונה נראו שינויים משמעותיים בדרכי הערכת המועמדים לאוניברסיטאות. דרישות הקבלה המסורתיות, כמו הציונים בבחינות הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי, איבדו חלק מהמשקל שלהן, כאשר מוסדות החינוך החלו לקבוע קריטריונים חדשים להערכת המועמדים.

חשוב לציין כי לנתוני הקורונה הייתה השפעה ישירה על מספר המועמדים לקראת שנת הלימודים. רבים מעובדי השגרה מצאו עצמם ללא מסגרת לימודית מסודרת, מה שגרם לירידה בכמות המועמדים האיכותיים. זאת ועוד, המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה בבחינות הבגרות הביאו לכך שהשנה הייתה שנה של תוצאות שאינן משקפות באדיקות את היכולות האמיתיות של המועמדים.

התאמה לשינויים במבחנים

אחת התגובות הבולטות הייתה המעבר להערכות חלופיות, כמו הצעת ציון ממוצע או מחצית שנתית, אשר אפשרה למוסדות להשכלה גבוהה לקבל מועמדים גם עם ציונים שאינם משקפים את הכישורים האמתיים שלהם. זה גם התיר אוניברסיטאות להשתמש במקצועות נוספים לצורך קבלה, וכך נוצרה הזדמנות למועמדים שטרם פתחו את הפוטנציאל שלהם במבחנים המסורתיים.

מודל הקבלה החדש לאוניברסיטאות

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל החלו לפתח מודלים קבלה חדשים שנועדו לאזן בין הציונים בפסיכומטרי ובבגרויות לבין הישגים אישיים ופעילויות מסגרות שאחרי בית הספר, כמו שירות צבאי, פעילות חברתית, הכשרות מקצועיות וכן הלאה. זה יצר פתיחות נוספת בתהליך הקבלה, שאפשרה למועמדים מגוונים להשתתף במרוץ הקבלה.

התמקדות ביכולות רכות

כחלק מהשינויים שנגרמו כתוצאה מהמגפה, הדגש על כישורים רכים הולך ותופס מקום מרכזי. אוניברסיטאות החלו להעריך יתר על המידה את היכולות האינטרפרסונליות של המועמדים, בעקבות הבנה כי כישורים אלה חיוניים ללמידה ולהתמודדות עם אתגרים של עולם העבודה המשתנה.

יכולת ההסתגלות, הניהול של משברים, היכולת לעבוד בצוות והיצירתיות הפכו להיות תכונות מבוקשות ודרושות. ההערכה כוללנים במועמדים נגעה לא רק לציונים, אלא גם לפוטנציאל שלהם לתרום לחברה ולצמיחה אישית.

השפעת הלמידה המקוונת

המעבר ללמידה מקוונת, שהתרחש בעקבות הקורונה, לא שינה רק את אופי הלמידה אלא גם את התחזיות לגבי דרישות הקבלה לכמה מאוניברסיטאות המובילות בישראל. עם הרחבת הגישה ללמידה מרחוק, האוניברסיטאות התחילו לנצל את הכלים הדיגיטליים לפיתוח תוכניות לימוד ודרישות קבלה חדשות.

חשוב לציין כי אוניברסיטאות נוספות החלו להציע קורסים מקוונים המאפשרים גישה למידע גם למועמדים שלא יכלו לממש את הלמידה המסורתית, דבר שהוביל לגיוס של מועמדים נוספים מצדד הידע והיכולת להתמקד בלמידה עצמית.

השפעת הביקושים וההעדפות

הדרישות הקבלה לאוניברסיטאות בישראל נודעו גם לכך שההעדפות של המועמדים השתנו בעקבות הקורונה. החלה הגברת העניין במקצועות הקשורים לניהול משברים, בטיחות ציבורית ובתחומים טכנולוגיים, אשר נתפסים כבעלי פוטנציאל להתפתחות מהירה בעתיד.

תחומים כמו מדעי המחשב, בריאות הציבור והנדסה רפואית זכו לתשומת לב רבה, ומוסדות החינוך הגבוה החלו לערוך התאמות בקורסים ובדרישות הקבלה על מנת לתמוך בעדיפויות אלו.

ההשפעה הכלכלית על האוניברסיטאות

הפחתת מספר המועמדים המגיעים לאוניברסיטאות בעקבות מגפת הקורונה גרמה לאוניברסיטאות לבחון מחדש את התמחור של הקורסים ולחפש מקורות הכנסה נוספים. לאור המצב הכלכלי החדש, השתנתה גם מדיניות המלגות והזדמנויות התמחות עבור סטודנטים, כך שיותר מועמדים יוכלו להגיע ללימודים גבוהים.

גיבוש מדיניות קבלה עתידית

קיימת הבנה רחבה כי תהליכי קבלת המועמדים צריכים להיות גמישים ומגיבים לשינויים המתרחשים בשוק העבודה ובחברה. המשבר הביטחוני והבריאותי שהתלווה לקורונה יצרו עומס על המערכת, ולכן על האוניברסיטאות להציג התאמה מתמדת, כדי שהיא תמשיך לגדול ולהצליח.

השפעת השיח הציבורי

השיח הציבורי סביב סוגיות החינוך וההשכלה העליונה שינה את פניו בעקבות פרסום המידע על מגפת הקורונה. יותר ויותר אנשים החלו לשאול שאלות על שיטת הקבלה המסורתית והשפעתה על המועמדים, ודרשו הבנה מעמיקה של תהליכי ההערכה. אוניברסיטאות נדרשו להגיב ולהתאים את דרישות הקבלה בהתאם לציפיות ולביקושים המשתנים בחברה כולה.

המעבר למודלים של למידה אדפטיבית

לסיכום, הצורך במעבר למודלים של למידה אדפטיבית אינו רק משקף את המשבר הנוכחי; הוא גם כלי להעברת האוניברסיטאות לעידן של חדשנות וגמישות. מנגד, האלטרנטיבות שמציעות אוניברסיטאות שונות, משקפות גישה עכשווית לשוק העבודה והכשרה מקצועית, שמדגישה את הצורך בכישורים רכים ובכישורי חיים – ובכך מספקת מענה למועמדים הטריים הנמצאים בתהיות לגבי מסולם בתחום הלימודים לצורך קידומם האישי והמקצועי.