הפרק הסודי בחוק: התוכנית להוזלת עלויות אבטחת חברות התעופה

רפורמות מקיפות באוצר

בשבוע האחרון, חשף משרד האוצר את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2026, הכוללת רפורמות רחבות בתחומים כמו מסים ונדל"ן. בין התוכניות השונות, בולט פרק חשאי תחת הכותרת "ייעול תקציב מערך אבטחת התעופה". הצוות הבין-משרדי, בראשות המטה הלאומי לביטחון לאומי בשיתוף השב"כ, בחן דרכים להוזיל את עלויות האבטחה הנדרשות לטיסות החברות הישראליות.

שינויים טכנולוגיים במערך האבטחה

אחת ההמלצות המרכזיות מהצוות היא הטמעת אמצעים טכנולוגיים שיחליפו חלק מההיבטים האנושיים במערך האבטחה. בשדות תעופה מסוימים, כמו בלונדון ובניו יורק, כבר מופעלות מערכות שמסוגלות לסווג נוסעים לקטגוריות סיכון. שינוי נוסף כולל את מערך השמירה הפיזית על מטוסי החברות הישראליות, שבו יוחלפו זקיפים במערכות טכנולוגיות מתקדמות המסוגלות לזהות אנומליות גם בתנאי ראות מוגבלת.

תו התקן לשדות תעופה

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא הצעת "תו תקן" לשדות תעופה מערביים שכבר עומדים ברמת אבטחה גבוהה. השב"כ יבצע בדיקות לאישור שדות תעופה מסוימים, ובכך יוקטן הצורך בדרישות אבטחה מיוחדות לטיסות ישראליות. מתחילת 2026 ועד 2028, מספר שדות התעופה שיזכו לתו תקן צפוי להתרחב בהדרגה.

עלויות מערך האבטחה

המערכת לאבטחת התעופה הישראלית נחשבת לאחת מהנרחבות והיקרות בעולם, ועומדת על כ-800 מיליון שקל בשנה, כאשר למעלה מ-90% מהעלות מוטלת על המדינה. עד תחילת 2025, על חברות התעופה הישראליות הושתו רק כ-2.5% מהעלות. בהסכם עם חברת אל על הוגדל שיעור ההשתתפות ל-7%, ובסכמים פרטניים עם ישראייר וארקיע הוסכם על שיעור דומה.

השפעת המהלך על התחרות בשוק

הצעד להוזלת עלויות האבטחה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התחרות בשוק. צמצום דרישות האבטחה עשוי לאפשר טיסות הלוך ושוב באותו היום, דבר שיאפשר לחברות כמו ישראייר וארקיע להתחרות בצורה טובה יותר באל על בטיסות לטווח קצר.

מערכת start פועלת להמשיך לספק מידע מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתי המנחה אותנו.