פרשת השבוע: ניצבים

עקרונות הפרשה ומשמעותה

בפרשת "ניצבים", הרב ישראל מאיר זינגרביץ' מציע להבין שאין מקום לדרוש מאדם להיות דמות של מישהו אחר, בין אם מדובר בגאון תורה או בצדיק הדור. כל אחד נבחן לפי כוחותיו האישיים וייעודו הייחודי, והכותרת המרכזית כאן היא שעלינו להיות "את עצמך" בשלמות.

הכוונה מאחורי ההזמנה "אתם ניצבים"

נאמר בפרשה "אתם ניצבים היום כולכם", המסביר כי מדובר בכל בני האדם. עם זאת, עולה השאלה – מדוע יש להדגיש את ההבדלים בין הדמויות הגדולות לדמויות הקטנות, ובמיוחד בין "חוטב עציך" ל"שואב מימך", כאשר שניהם נחשבים לקטנים בסולם?

הרב זינגרביץ' מציין את ההסבר של ר' יעקב גלינסקי זצ"ל, שמראה כי אין זו מקריות שפרשה זו נקראת סמוך לראש השנה – התקופה בה רבים נוטים להשוות את עצמם לדמויות גדולות. בתחושת יאוש, רבים שואלים את עצמם: "האם אי פעם אשיג את ההשגות של הגאון מוילנה?" או "האם אי פעם אצליח להגיע לרמות הגבוהות של הרב ישראל מסלאנט?" מחשבות אלו נובעות בטעות, שכן כל אדם נדרש להיות הוא עצמו.

הבנת ייעודו של האדם

כפי שנאמר על ידי הרבי זושא מהאניפולי זצ"ל, "לא ידונו אותי בשמים אם לא הייתי כמו אברהם אבינו, אלא יכונו על כך שלא הייתי זושא". ה' ברא במשך הדורות מיליארדי בני אדם, וכל אחד מהם מכיל כישרון ומטרה שונה. כל אדם, בין אם הוא חכם, גאון, בינוני, חזק או חלש, נדרש למלא את ייעודו המיוחד בעולם.

בתלמוד, מוזכרת דוגמה לעניין זה כאשר עני מתנצל שלא עסק בתורה בשל עיד על פרנסתו, ונשאל מדוע לא יוכל לעקוב אחרי חכמים כמו הלל. גם עשיר שמצדיק את עצמו באותה מידה, מוצא את עצמו שואל האם ניתן לדרוש מאותו אדם להיות כרבי אלעזר בן חרסום. התשובה היא שלא נדרשת מהאדם להיות בדיוק כפי שהיו אחרים, אלא עליו להיות בגרסה המלאה והייחודית לו.

מסר תורה שמחבר את כולם

בפרשה הזו, התורה מזמינה אותנו להתבונן פנימה ולא להשוות את עצמנו לאחרים. "אתם ניצבים היום כולכם" מציין שהדרישות נבדלות עבור כל אחד. כל אחד מאיתנו נדרש להתמודד עם אתגרים אישיים ולהתפתח לפי כוחותיו שלו.

כך, בפרשת "ניצבים", מוזמנת הקהילה להרגיש כשותפה לדיון עקרוני בנוגע לייחודיות כל אחד באשר הוא, ולפיכך מוטלת עלינו חובת ההתפתחות האישית בהתאם לפוטנציאל שלנו.