עדכון על מגמות משפטיות עדכניות בנוגע לגביית יתר ודמי NSF

עלייה בהתמודדות המשפטית במגזר הפיננסי

בעקבות ירידה במיקוד הרגולטורי על נושאי גביית יתר ודמי NSF בתקופת ממשלת טראמפ, חלה עלייה משמעותית בתביעות משפטיות הקשורות לנושאים אלו. מוסדות פיננסיים נדרשים לשמור על ערנות ולבצע גילוי מלא של פרקטיקות הגבייה שלהם, תוך שהם עוקבים אחרי אזורי סיכון פוטנציאליים.

ניטור בקשות לרשומות פיננסיות

מוסדות בנקאות עדים לתופעת הביקוש לרשומות פיננסיות ממשרדיהם של עורכי דין המייצגים לקוחות בנק. עורכי דין אלה נעזרים ברשתות חברתיות כדי לאתר לקוחות פוטנציאליים, תוך כדי הבטחה לעשות עבורם את כל העבודה הנדרשת להזדהות תביעות פוטנציאליות. לקוחות נדרשים לחתום על "אישורי רשומות פיננסיות", אשר מעניקים לעורכי הדין הרשאה לקבל את כל הרשומות הבנקאיות של הלקוח.

לאחר מכן, עורכי הדין שולחים מכתבי בקשה לרשומות, בדרישה להעתקות всех הרשומות מאז פתיחת החשבון. בקשות אלו יוצרות חובות תגובה לא קלות עבור המוסדות, ובסופו של דבר המידע המופק מנותח על ידי עורכי הדין לצורך יצירת תביעות.

הערכה פרואקטיבית של תיאוריות נפוצות

בעת סקירת הרשומות שהופקו, עורכי דין פונים לעיתים קרובות לתביעות שמבוססות על:

1. גביית דמי יתר על עסקאות בשיטת "אשראי חיובי, התיישבות שלילית" (APSN) ללא גילוי נאות.
2. גביית דמי NSF מרובים על אותו פריט במקרה שהפריט מוצג לתשלום יותר מפעם אחת (דמי ניסיון או ניסוי מחדש).

כמו כן, אנו עדים להופעתן של שתי תיאוריות חדשות לגמרי:

1. אתגר לתוכן הנמצא בטופס A9 Opt-In המפנה להסכמה לגביית דמי יתר על עסקאות בנק אוטומטיות ועסקאות בכרטיס חיוב חד-פעמי.
2. אתגרים הקשורים לגביית דמי יתר על פריטי חיוב זעירים.

אתגרים terhadap טופס A9 Opt-In

בכדי לגבות דמי יתר על עסקאות בנק אוטומטיות ועסקאות בכרטיס חיוב חד-פעמי, על פי תקנה E, יש לקבל הסכמה חיובית מהצרכן. התקנה כוללת טופס הסכמה מודל הנקרא "A9 Opt-In", אשר גורס "מה עליך לדעת על גביית יתר ודמי גביית יתר".

בעת האחרונה, עורכי דין טוענים כי השימוש בטופס זה בלבד, ללא גילויים נוספים המיועדים לתהליך שמבצע המוסד, הוא הפרה של תקנה E.

אתגרים בנוגע לדמי העסקאות הזעירות

נראה כי תביעות המאתגרות את גביית הדמים על חיובים זעירים מתחזקות. תהליכי אימות בנקאיים כיום משתמשים לעתים קרובות בהפקת זיכוי זעיר אחריו תהליך של החזרת זיכוי באותו סכום לאימות החשבון.

עורכי דין בוחנים את הרשומות בחשבונות בהתאם לתיאוריה זו ומאתגרים את גביית דמי יתר על עסקאות אימות זעירות כמפרות הסכמים או כהתנהלות חסרת תום לב בהתאם לחוקי מדינה.

צעדים פרואקטיביים מומלצים

לאור הסביבה המשפטית ההולכת ומתרקמת, מומלץ למוסדות לזהות ולמזער את אזורי הסיכון האפשריים הללו. זה כולל:

• סקירה ובחינה מחדש של גילויי דמי יתר ודמי NSF, כולל הסכמי חשבון, טופס A9 Opt-In, לוח תעריפים ודיווחים על תוכניות גביית יתר.
• אם עדיין אין למוסד הסכם פרקטיקות רחב הנוגע להנחיות אלו, יש לפתח מסמכים אשר עובדים עם עדכונים לטופס וללוח התעריפים.
• עבודה עם עורכי דין בכדי לבחון אם יש צורך להוסיף הסכמות ליישוב סכסוכים כחלק מעדכוני ההסכמים כדי לעזור למזער את הסיכונים המשפטיים.

ניכר כי חשוב שמוסדות יתייחסו ברצינות לבקשות לרשומות פיננסיות ויערכו את התגובות לכך בשיתוף עם יועצים משפטיים, שכן עורכי דין עשויים לשאוב מידע שמהווה בסיס לדיווח על תביעות.

אביגיל לייל היא חברה בקבוצת הפרקטיקה של מוסדות פיננסיים בקורפורט והרגולציה של Hunton Andrews Kurth LLP. מאמר זה מציג את דעותיה של גב' לייל ואינו משקף בהכרח את דעתם של Hunton Andrews Kurth או לקוחותיה.